גרפולוגיה - מכון לגרפולוגיה חנה קורן

חיפה: 04-8551180
ת"א: 077-4244450

info@annakoren.co.il
גרפולוגיה - מכון לגרפולוגיה חנה קורן
גרפולוגיה   גרפולוגיה-חנה-קורן   graphology - גרפולוגיה

גרפולוגיה - חנה קורן

חתום בנשיקה

החתימה האישית היא מעין ''שיקוף'' או דיוקן של הכותב ואישיותו, אבל אין בה ערך רב ללא התבוננות בכתב היד

פורסם ב"תפוז": בינואר 2003
עמוד 1 מתוך 2

גרפולוגיה

למאמר "חתום בנשיקה" בגרסה הסרוקה >>

בכיתה א', ולפעמים אפילו בגן, מלמדים אותנו לכתוב את כל האותיות, ולהשאיר רווחים ושוליים. אומרים לנו להניח על הדף אצבע או שתיים (עבור השוליים), או שפשוט נותנים דף עם שוליים מסומנים באדום.
פלקט ה-א'-ב' נתלה מולנו, לפחות בכיתה א', שלא נשכח.

החתימה היא כבר עניין אחר לגמרי. איש לא מלמד אותנו כיצד לחתום, ובאיזו חתימה לבחור. את החתימה מסגלים אחרי שרבוטים וניסיונות אינספור, והיא עוברת שינויים רבים במשך השנים.
על אף שהיא נשארת דומה בבסיסה, לעולם לא ניתן לחתום פעמיים בדיוק באותה צורה - גם כשמדובר באותה תקופה, ואפילו באותו יום או באותו מעמד. כתב אינו גופן של מחשב, ולכן איננו יכול להיות זהה ב100%- מהפעמים.

תמיד יהיה שינוי קל בחתימה, ולמרות זאת, כל מומחה בהשוואת כתבי יד יכול לקבוע האם החתימה אותנטית או מזויפת, שכן מדובר על משהו אישי מאוד, שיש בו היבטים הניתנים לבדיקה והשוואה. יוצא מזה, שאם יובאו לפני בית המשפט, למשל, שתי חתימות זהות לחלוטין, יוכל השופט לקבוע שמדובר על זיוף. מבחינה משפטית, החתימה מייצגת את החותם: חתימה על המחאה הופכת אותה מנייר לכסף שמשלם החותם;
שופטים מכניסים אדם לכלא בהינף חתימתם; חתימתו של הנשיא על מסמך מסוים עשויה לחנון אסיר עולם; וחתימתו של פסיכיאטר עשויה לקבוע אם אדם יאושפז. חוזים מקבלים תוקף רק אחרי שנחתמו, וביליוני דולרים יכולים "להחליף ידיים" בזכות שרבוטי אותיות, ולפעמים אפילו בלי אות אחת... לאור חשיבותה של החתימה בחיי היומיום, אין זה מפתיע לגלות, שידי הגרפולוגים המומחים מלאות עבודה, בזיהוי חתימות וזיופים.

החתימה זה אני

אבל מעבר לחשיבותה הפורמלית, החתימה מסמלת את ה-"אני", ועשויה להכיל שלושה רכיבים: שם פרטי, שם משפחה ו"תוספת" אישית.
כפי שכבר ציינו, החתימה מושפעת מהגיל, המצב המשפחתי והמעמד הסוציו-אקונומי. שם המשפחה מייצג בחתימה את התדמית החברתית, ואילו השם הפרטי מתייחס יותר ל"אני".

הדגשת השם הפרטי עשויה לבטא צורך בתשומת לב ודחף של הכותב להוכיח את עצמו. ייתכן גם, שהדבר משקף את העובדה שהכותב אינו סומך על משפחתו, ובונה את עצמו במו ידיו. מאידך, כאשר השם הפרטי "נפוח" וגדול יותר משם המשפחה ו/או מהטקסט הכתוב, וכאשר יש הגזמה בוטה - הדבר עלול להעיד על אגוצנטריות ואהבה עצמית מוגזמת (נרקסיזם).
הדגשת שם המשפחה, מאידך, עשויה לבטא גאווה משפחתית או תלות במשפחה. אך כאמור, לפני שמשלימים את ניתוח החתימה, צריך לבחון את כתב היד ולברר מה מידת ההתאמה בין השניים. לעיתים נגלה, כי החתימה אכן "מתאימה" לכתב היד, כלומר: חושפת אותן תכונות המופיעות בכתב.


מאמר "חתום בנשיקה" לעמוד הבא >>