גרפולוגיה - מכון לגרפולוגיה חנה קורן

חיפה: 04-8551180
ת"א: 077-4244450

[email protected]
גרפולוגיה - מכון לגרפולוגיה חנה קורן
גרפולוגיה   גרפולוגיה-חנה-קורן   graphology - גרפולוגיה

שרי אריסון – ניתוח חתימה.

Shari Arison

למרות שלרוב אנו דורשים כתב יד לשם השוואת החתימה אליו, במקרה זה, מאחר ומה שיש בידינו הוא רק חתימה של הגברת אריסון והיא קריאה וברורה, ניבחן מספר מאפיינים בחתימתה וננסה להקיש ממנה אליה, עם הסתייגות הנובעת מהיעדר כתב היד להשוואה.

חתימתה משקפת שילוב מעניין בין האזורים השונים בכתב. האזור העליון המשקף את השאיפות ואת היחס לעולם הרוח, מפותח כמו האזור התחתון המשקף את העולם החומרי. בחתימה ניכר איזון בין שני העולמות ושאיפה לשלב בין שניהם בצורה הרמונית. לעומת זאת, בתקופה זו ניכר "כיווץ" באזור האמצעי המשקף את ההרגשה האישית. היא אנושית מאד, רגישה ואפילו ילדותית.

חשוב לה להוכיח את עצמה, לנהל ולקבוע מדיניות מחד ולרצות ולמצוא חן מאידך. תופעה זו יוצרת בה קונפליקט פנימי. כלפי חוץ היא משתדלת להסתיר פגיעות וחשש מפני כשלון. היא משקיעה אנרגיה רבה כדי לשמור על יחסי גומלין תקינים עם הסביבה ומקפידה על הרמוניה ואסתטיקה סביבה.

היא אישה אינטליגנטית, ערנית, סקרנית, צמאה ללמוד ומסוגלת לראות את הכולל ואת חלקיו במקביל. ניכרת יכולת להתמודד עם חומרים מופשטים ותיאורטיים כמו גם קונקרטיים.

למרות שניכר בה כי היא בעלת ביטחון עצמי רב, בפועל, קיימים סימנים המלמדים על כך כי ביטחונה נישען על שמה וייחוסו ומתחזק ככל שמקבלת אותות הערכה והוכרה. בכל אשר קשור אליה, כאדם פרטי, היא מרגישה פחות בטוחה ועל כן קיים צורך להגביה עצמה ולדרוש כי לא יתעלמו ממי שהיא, כאדם, עם וללא קשר לשם משפחתה ומשמעותו.

הצורך לשמר את "רום מעמדה" גובה ממנה כוחות נפשיים ויוצר מתחים רבים המועצמים ע"י גורמי מתח אחרים- אישיים ופרטיים, לא ידועים למי שאינו מקורב אליה. שם משפחתה מהווה עבורה מקור לביטחון אך גם למצוקה. מחד היא מבהירה אותו כי בזכותו היא פועלת, קיימת וידועה. מאידך, הוא מקור למתח ולדאגה באשר ליכולת האמיתית שלה להיות ידועה, מוערכת ומוכרת בזכות שמה ואיכויותיה האישיות.

מספר מאפיינים בולטים בחתימה המצורפת:

  1. האזור העליון שבחתימה: האזור העליון מדבר על אלמנטים של אינטלקטואל ושאפתנות אינטלקטואלית, מוסר, ערכים, דמיון, סקרנות, סמכות והיחס כלפיה, רוחניות וגם על אלמנטים הקשורים למעמד. פרויד דיבר על הסופר אגו והגרפולוגיה משייכת לו את האזור העליון.

    במקרה של חתימה זו ניתן לראות שתי תופעות מעניינות ושתיהן אינן תקניות, כלומר – הביצוע של שתי התופעות הוא שונה מן התקן המוכתב בבית הספר ומעיד על סטייה מ"הרגיל" או ה"נדרש" , במקרה זה על ידי תוספת ל"רגיל".

    התופעה הראשונה: עליית האות ש' במילה "שרי" באופן מובהק כלפי מעלה באופן שיוצא מן האזור האמצעי. נטייה ליציאה שכזו מלמדת על צורך להרים ראש כלפי מעלה ועל צורך להבליט את האזור העליון, גם כשהוא אינו אמור להיות שם. מכאן ניתן ללמוד על צורך של הכותבת להדגיש את שמה ואת מעמדה ולהבליט אותו. ה"פלישה" לאזור העליון מלמדת כי לתחושתה, לו לא הייתה פולשת- עולה ומדגישה את עצמה, הרי שאולי לא היו שמים לב לקיומה ולנוכחותה באופן שהיא מבקשת לעצמה.

    התופעה השנייה: "אל נמיכה" – תופעה זו מציינת רישום באזור עליון שאינו אמור להיות בו. בניגוד לש' שפלשה מאזור אמצעי לעליון, הקו הזקוף של האות א' מתחיל מן האזור העליון במקום להתחיל מן האזור האמצעי – שם מקומו על פי התקן.

    אל נמיכה הינה תופעה המלמדת על מספר דברים שונים:

    • צורך של הכותבת להדגיש עליונות אינטלקטואלית ו/או מעמדית.

    • ניסיון "לברוח" מהתמודדות עם העולם הרגשי ע"י שימוש במנגנוני הגנה של רציונאליזציה ואינטלקטואליזציה. הכותבת ניגשת אל העולם הרגשי, המיוצג בגרפולוגיה ע"י האזור האמצעי של הכתב, לא מתוך האגו – האזור האמצעי ע"פ פרויד, אלא מן הסופר אגו – שבאזור העליון. בעשותה כך היא מאפשרת לעצמה לבחון את הרגשות באופן יותר קר, מנותק ומרוחק. לרוב, תופעות אלו מלמדות על קשיים בעולם הרגשי, היום-יומי.
  2. האזור התחתון שבחתימה: האות ן' הינה היחידה היורדת לאזור התחתון הנמצא מתחת לבסיס השורה. אזור זה מתייחס לדברים שונים הנמצאים בבסיס חיינו – יציבות, חיבור לקרקע, ביסוס כלכלי, אינטימיות וכדומה. באופן שבו היא מבצעת את הירידה לאזור התחתון היא מלמדת על נחישות ועל היעדר פחד מעימות עם אותו האזור על משמעויותיו השונות. סיום הקו הפונה כלפי הימין מלמד על צורך בביסוס עוגן יציב בתחום זה.

  3. קישורים מול הפרדה: בתוך חתימה זו ניתן לראות שתי מגמות התקדמות שונות.
    האחת: יוצרת הפרדה ברורה בין אות לאות ומאפשרת בזאת קריאות ברורה ומכאן שלא ניתן לטעות כי אכן מדובר בחתימתה של הכותבת. כמו כן, ההפרדה מלמדת על צורך להתייחס לכל גורם – אות, כעומד בפני עצמו. כתיבה שכזו היוצרת הפרדה יכולה לבטא, בין היתר, ביקורת עצמית, איפוק וריסון עצמי – אותם ניתן לראות גם בכיתוב המילה "בברכה" – היה ונכתבה ע"י הכותבת. אולם, הפרדה יכולה ללמד גם על היסוס ועל חששות שכן כול אות מתקדמת צעד אחד נוסף קדימה, כול אות חושפת את הכותבת יותר ותהליך גם, גם כשאינו מודע, יוצר לחץ אצל אנשים המרגישים כי יש להם מה להסתיר – לא מתוך חוסר מהימנות ויושר (אם כי במקרים מסוימים גם זו יכולה להיות סיבה), אלא בעיקר מתוך רצון להימנע מחשיפה של העולם הרגשי, איתו כבר למדנו, קשה לה להתמודד.

    השנייה: קוראת לקישור בין שתי אותיות שונות ומלמדת על יכולת וצורך של הכותבת לבצע הקשרים בין פרטים ונתונים. ניתן לראות שני סוגי קישורים שונים:

    • גשר אווירי – גשר אווירי הינו קישור שבמהלכו העט כמעט ומאבדת מגע עם הדף. התנועה נראית לעין אך בשל מגע רופף מאוד עם הדף, הדיו אינו נשפך על הדף ונראה כאילו נפסק תהליך הכתיבה. קישור זה קיים בין האותיות ש' ו-ר' ב"שרי". קישור זה נחשב לאחד הקישורים האינטליגנטיים ביותר שכן הוא מאפשר לכותבת להיות נוכחת במציאות – שומרת על רצף המגע של העט עם הנייר המייצג נוכחות ומציאות וחשיפה, אך במקביל, התרוממות קלה, כאילו על קצות האצבעות, לשם קבלת פרספקטיבה רחבה יותר. קישור זה מלמד גם על אינטואיציה מפותחת, ערנות ומקוריות מחשבתית.

    • קישור קמור – מחבר בין האותיות ו' ו- ן' ב"אריסון". קישור זה מלמד על נטייה לבחון באופן רציונאלי את ההקשרים המתבצעים והקיימים בין פרטים ונתונים.
      באופן מעניין ניתן לראות כי שמה הפרטי מחובר לחלוטין ואילו שם משפחתה אינו מגובש באותו האופן. חלקו מחובר, חלקו מופרד ונראה כאילו דמויות שונות יצרו אותו. איכות הקו התנופית הקיימת בשם "שרי" כמעט ונעלמת בשם "אריסון" הנראה שבור ומופרד, חסר ביטחון וגיבוש. לעיתים הדבר מלמד על קושי להרגיש שייכות לאותו החלק בחתימה – במקרה זה - שם המשפחה, או על לחץ המופעל מכיוון המשפחה (שכן הבעייתיות היא בשם המשפחה) הגורם לה קושי לבטא עצמה בחופשיות ובטבעיות כפי שרוצה.
  4. קריאות החתימה: באופן מובהק ניכר כי החלק הקריא יותר בחתימה הוא שם המשפחה והחלק הפחות קריא הינו השם הפרטי שלה. כלומר – בעוד שיש צורך, לתחושתה, להבהיר רק את הקריאות בשם המשפחה - "אריסון", בשם הפרטי נשמרת יותר פרטיות, ע"י היעדר הקריאות, מצד אחד אך מנגד היא רואה צורך לחזק אותו ע"י הגבהת האות ש', בהתאם למה שכבר הוסבר.

  5. לחץ כיווני צדדי – או כפי שמוכר יותר במינוח "directional pressure" ע"פ פליקס קליין. לחץ זה נראה היטב בשתי האותיות ו' ו-ן' במילה אריסון. שתי אותיות אלו אמורות להיכתב בקו ישר, זוויתי, חסר פניות ותפניות. כך: Shari Arison בחתימה, לעומת זאת, שני הקווים מקבלים מעין "בטן": Shari Arison . הבטן הזו מתקבלת כתוצאה מלחץ המופעל מימין ומכאן אנו למדים כי משהו מהעבר, שכן הימין בגרפולוגיה מלמד על תחילתו של דבר, תחילתה של שורה, תחילתו של מעשה, היציאה לדרך על כל המטענים הקשורים להתחלה – מטענים של הצלחה או כישלון, של ביטחון או היעדרו, של יציאה מתוך העולם הפנימי והאישי כלפי חוץ לעולם החיצון – משהו מכל מה שקשור לאלו, יוצר לחץ וקושי אצל הכותבת ועל כן היא מתקשה להתמודד איתו ומנסה למצוא "מפלט" בשמאל – בעתיד אך חוזרת אל ההווה. אודם התייחס לתופעה זו כאל "אל אידוש לשמאל" וטען כי קו זה "לא יכול/רוצה" להישאר אדיש לעתיד ולמה שטומן בחובו. לעיתים ה"פזילה" לעתיד, נובעת מהקושי בהווה הנובע מתוך קשיים מן העבר. את הקושי בהווה, במידה ולא הובן כראוי, ניתן לראות ע"י היעדר הרישום בהווה. תחילתו וסיומו של רישום הקו קיים במקום הנכון – במקום הנחת העט על הדף ובמקום הניתוק ממנו – כלומר - "עכשיו" – ברגע זה. אולם הקו לא המשיך את שהייתו "כאן ועכשיו" אלא ניסה לברוח כלפי העתיד, השמאל, החברה ע"י הטייתו כלפי שמאל. עם זאת, הוא כשל להישאר שם וחזר ימינה, לרגע זה ממש.

  6. פגיעה באזור האמצע – אזור ה"אגו", הרגש, היומיום – באה לידי ביטוי בשתי תופעות נוספות:

    1. "אל שקיעה" – הקו האנכי של האות א', אותו הקו שהתחיל בקול גדול באזור העליון במקום באזור האמצעי, כשל מלבצע את ה"מוטל" עליו – הוא לא ירד עד לבסיס השורה הדמיונית ולא חיבר את עצמו לקרקע ולמציאות. בכך הוא מסגיר היעדר רצון או יכולת להתמודד עם המציאות הקיימת, היעדר היכולת לקשור את עצמה לקרקע היציבה. עם זאת, מאחר ובשאר האותיות היא כן יורדת עד לבסיס השורה ואף שוקעת למעמקים באות ן' הרי שכנראה ניתן להסיק שהצורך לבחון את הרגש באופן קר ומנותק, כפי שניסתה לעשות ב"אל הנמיכה" שבתחילת הקו, לא צלח לה והיא לא יכולה לנתק את עצמה מהרגש הדומיננטי באישיותה.

    2. האות ס' – באות זו ניתן לראות שתי תופעות שונות:
      האחת נקראת ע"י אודם: "הטעמה צונפת מפתחת" וזו תופעת הצניפה המתבצעת בתחילת הקו ומסגירה צורך של הכותבת לדרוש את עצמה לעצמה "רק לעוד רגע" לפני שהיא יוצאת וחושפת את עצמה לעולם. במקום לקצר את תהליך כתיבת האות היא מאריכה אותו ובכך משתהה עם תהליך חשיפתה. במקביל, תופעה זו מסגירה צורך פנימי של הכותבת להשתלט באופן נעים ובדרכי נועם, כביכול, על הסביבה, מתוך צורך פנימי להשיג עמדה ייחודית, קובעת ובעלת משקל. היא מציבה את עצמה בעמדת נתינה המיטיבה עם הסביבה אך זקוקה, בתמורה, לחיזוק הביטחון וההערכה העצמית המתגברים ככל שהסביבה מעריכה את פועלה למענה.

      התופעה השנייה היא "אות פתוחה" – ה-ס' אינה סגורה כפי שאמורה להיות אלא נשארת פתוחה לרווחה, אם כי הפתח אינו גלוי לעולם החיצון הנמצא בשמאל אלא נשאר בימין, בצד המופנה כלפי עולמה הפנימי. אי סגירת האות, כנדרש, מלמדת על קושי נוסף, הקשור גם הוא בעולם הרגשי המיוצג באזור האמצעי. תופעה זו יכולה ללמד על מגוון של אפשרויות ובין היתר על תחושת מחנק ולכן יצירת פתח, על צורך להימנע מהתחייבות עד הסוף ועל כן נשאר קצה פתוח, על חוסר יכולת להכיל את המתרחש בתוכה ומכאן – יצרית פתח המאפשר "זליגה" של מידע ותוכן.

      מעניין לראות שתופעה זו באה בצמידות לקודמת ולמעשה מלמדת על כך שכאשר דרשה לעצמה יותר זמן עם עצמה והאריכה את השתהותה בתחילת הרישום של האות, קצרה ידה מלהמשיך ולסיים את התהליך, בדיוק כפי שקרה לה עם הקו הזקוף של האות א' שהתחיל גבוה מידי ולאחר מכן כשל מלסיים את המשימה.

לחוות דעת גרפולוגיות נוספות >>

מיון והשמת כח אדם
ייעוץ בקבלת עובדים וקידומם
קורסים והרצאות
הכוונה מקצועית
אימון אישי באמצעות גרפולוגיה
ייעוץ אישי
ייעוץ זוגי גרפולוגי
סדנת זוגיות
חוות דעת משפטית
תנאים לבדיקה גרפולוגית
 

בנייה, עיצוב, קידום אתרים - גרפונט בע"מ