|
ניתוח כתבי יד של קוראות "תפוז"
מבין כתבי היד ששלחתם לי, בחרתי הפעם בכתב היד הלא קריא של אתי. ובכתב היד הקריא מאוד של שולמית (שני השמות בדויים, לבקשת הקוראות).
כתב קריא וברור שייך בדרך כלל לאדם שמדבר בצורה ברורה ובהירה, חשוב לו להיות מובן על ידי הסובבים אותו והוא משקיע מאמצים לשם כך. הכותב מודע היטב לעובדה כי הכתב משמש לתקשורת בין אנשים, ולפעמים גם בין אדם לעצמו. מי שמקפיד על קריאות, מקפיד בדרך כלל גם על דיבור ברור ועל ביטויים מדויקים.
לעומת זאת, כתב שאיננו קריא מאפיין לעיתים קרובות אנשים שאינם ששים לחשוף את מחשבותיהם. קחו לדוגמא את הרופאים: אלה מעדיפים להישאר לרוב בלתי ברורים ו"מסתוריים", וזו אחת הסיבות לחוסר הקריאות של כתב ידם. גם חשיבתם המהירה גורמת ליד לקצר תהליכים על מנת להספיק את הפקודות שהיא מקבלת מהמוח. אבל כפי שכבר הסברתי, סימן אחד בכתב אינו מעיד על תכונה מסוימת, אם אינו נתמך בסימנים נוספים.
ולכן התעניינתי בשני כתבי היד. לאתי אומר, כי כתב ידה מבטא הרבה מאוד מתח ורגישות רבה.
|
בתקופה זו ניכר אצלה חוסר שקט פנימי, התלבטויות וקשיים רגשיים. במקרה זה, חוסר הבהירות של כתב היד משקף גם איזה בלבול ואי בהירות פנימית. מדובר על אישה אינטליגנטית ועירנית, שככל הנראה בחרה במקצוע שלא מתאים לה. עבודה שמצריכה ישיבה של שעות ארוכות במקום אחד מגבירה אצלה את המתח, משום שהיא זקוקה לניידות, לפעילות ולקשר עם אנשים.
כתב ידה של שולמית ברור מאוד, קריא ומעוצב. היא מקפידה על ניסוח וזקוקה לסביבה אסתטית. קשה לה לשאת מצבים של ספק וחוסר ודאות, והיא שואפת לבהירות ולביטחון בכל מצב.
העולם הפנימי שלה עשיר ומלא תוכן. יש לה דימיון מפותח, כושר ביטוי מצוין וחושים מחודדים. היא חווה העל בעוצמה רבה, וחוויות מסוימות עשויות להטביע בה את חותמן לאורך זמן. עם זאת, כלפי חוץ היא אינה מפגינה סערת רגשות והיא מקפידה על שליטה עצמית וקור רוח. כרגע היא נמצאת בתקופת ביניים, בין עצמאות לתלותיות. מחד, היא שואפת לעצמאות וזקוקה לחופש בתחומי אחריות, ומאידך, עדיין קשה לה לוותר על הביטחון שנותנת לה התלותיות.
|
