צייר לי כבשה

אלינור איתם

פורסם ב"הורים וילדים": במרץ 2009
עמוד 3 מתוך 5

זיהוי היכולת והכישורים בציורים

האם ציורי הילד יכולים ללמד על האינטליגנציה שלו? וימר מציינת כי אינטליגנציה היא אחד הדברים המאותרים בציורים, אך היא כמובן לא היחידה. "לא הייתי מציעה להסתכל על הציור בפריזמה כל כך צרה", היא אומרת. "ראשית, היום כבר לא מתייחסים למושג אינטליגנציה כמקשה אחת אלא מדברים על 'ריבוי אינטליגנציות'. בציור אפשר ללמוד על האינטליגנציות האלה, שאני מעדיפה לכנות 'יכולות וכישורים' - אלו, אגב, עשויים להתפתח ולהשתנות עם השנים, וטוב שכך".

ובכל זאת, באמצעות ציורי הילדים אפשר ללמוד, למשל, על החשיבה הכמותית של הילד, על היכולת המילולית ועל אוצר המילים שלו. "כשמביטים על ציוריו של ילד על פני תקופת זמן נרחבת, ניתן ללמוד על מגמות שינוי והתפתחות. אני לא ממליצה לשפוט את היצירה הילדית במונחים נוקשים של התאמה לנורמה. בבואי לבחון את ציורי הילד, איני משווה אותם בראש ובראשונה לציורי ילדים אחרים בני אותו גיל, אלא לגרף ההתפתחותי האישי של הילד עצמו", מסבירה וימר. "ייתכן, למשל, שילד בן ארבע עדיין נוהג לשרבט, בשונה מחבריו שהחלו לצייר דמויות אנושיות, אך הדבר אינו בהכרח מעיד על עיכוב התפתחותי או על יכולת ציור המתאימה לשלב התפתחותי מוקדם יותר מגילו.

גם תהליך ההתפתחות והמעבר בין השלבים משתנה מילד לילד, וניתן למצוא ציורים של ילדים שפסחו על אחד השלבים או כסוגו לשלב מוקדם יותר, ורק לאחר הנסיגה המשיכו בהתקדמות".

הציורים יכולים לספק מידע לא רק על האינטליגנציה השכלית של הילד, כי אם גם על האינטליגנציה הרגשית. הוריו של אריאל מספרים כיצד אבחון שנעשה דרך ציוריו סייע להם בהחלטה אם להשאירו בגן שנה נוספת או להעלותו לכיתה א', כאשר היה בן חמש. "אריאל ילד נבון וחברותי, אולם מכיוון שהוא יליד דצמבר הגננת המליצה לנו להשאירו בגן שנה נוספת", מספרת אמו, גלית.

"הסיבה היא שעל פי התנהגותו בגן הוא עדיין לא היה בשל, לדעת הגננת, להתמודד עם אתגרים של ישיבה ממושכת בשיעור ושמירה על ריכוז במשך יום לימודים מלא". ההורים, מצידם, חוו את אריאל כילד נבון ובשל רגשית להתמודד עם משימות לימודיות, וכדי לענות על שאלת בשלותו לכיתה א' הם ביקשו להיעזר באבחון בעזרת ציוריו. "המאבחנת ביקשה מאיתנו לאסוף ציורים מתקופות גיל שונות", מספרת האם, "ואז הבנו עד כמה חשוב לשמור ציורים מכל תקופת גיל ואפילו את השרבוטים שנראים לנו, ההורים, כלא מעניינים. לשמחתנו שמרנו שרבוט מגיל שלוש וכמה ציורים מגן טרום חובה. במשך כחודשיים אספנו ציורים שאריאל צייר בבית ובגן, אצל חברים ובחוגי יצירה. המאבחנת בחנה את הציורים ואני הופתעתי מרמת הדיוק של אבחנותיה. מתוך ציוריו, ומבלי שפגשה את אריאל, היא ידעה לספר אפילו שיש לו תלתלים ארוכים שעליהם הוא מקבל מחמאות רבות. היא סימנה נקודות שונות של אירועים בחייו ובחיי המשפחה שהשפיעו עליו ועל אופיו.

מתוך הציורים עלה ההבדל הגדול בין האופן שבו הרגיש אריאל בגן הקודם לבין תחושותיו בגן הנוכחי. המאבחנת סייעה לנו בכך שמנתה את כישרונותיו הבולטים, שהעידו על כך שהוא בשל ללמידה. אבחנותיה סייעו לנו להחליט להעלותו לכיתה א"'.

לכתבה "צייר לי כבשה" בגרסה הסרוקה >>

וימר מדגישה כי מעבר לכישורים וליכולות קוגניטיביות, ציורי ילדים יכולים לענות על שאלות ממגוון תחומים, רגשיים ואף גופניים: דרך ציורי ילדים ניתן לקבל מענה בכל הקשור לדימוי גוף, כמו הרטבה, בשלות לגמילה מחיתולים, עודף משקל, התמודדות עם מחלה ועוד. כך גם בכל הנוגע לעולמו הרגשי של הילד: דימוי עצמי, תפקוד חברתי, פחדים, דפוסי שינה, וגם התנהגויות ספציפיות יותר כמו יחסי אחים או כל נושא אחר העולה בדינמיקה שבין הורים לילדים. מעבר לכך, אפשר למשל לאתר חולשה באזור הכתפיים שמשפיעה על איכות המוטוריקה העדינה. פעמים רבות, אני מפנה הורים לריפוי בעיסוק ובאמצעות פנייה זו נחסכים מהילד קשיים בכיתה א' בעת לימוד הכתיבה. מנעבר לבדיקה המוטורית, הציורים מספרים לנו האם הילד מוכן לכיתה א' גם מבחינה רגשית וקוגניטיבית".

ציורי ילדים יכולים לספר אפילו על רגישות תחושתית או בעיות קשב וריכוז.

"אפשר לראות אם הקושי להתרכז נובע מחרדה על בסיס רגשי או על בסיס אורגני, או משילוב של השניים. אפשר גם לראות שלבי התפתחות ברצף הציורים וללמוד על אתגרים שאיתם מתמודד הילד", מבהירה וימר.