גרפולוגיה - מכון לגרפולוגיה חנה קורן

חיפה: 04-8551180
ת"א: 077-4244450

[email protected]
גרפולוגיה - מכון לגרפולוגיה חנה קורן
גרפולוגיה   גרפולוגיה-חנה-קורן   graphology - גרפולוגיה

גרפולוגיה וגישה מתגוננת

"מותק, עשית כבר קניות היום?"


"מה אתה חושב!?? שאני יכולה לעשות הכול??? הייתי עם יואב אצל הרופא, שטפתי את כל הבית, דיברתי עם אמא שלך, שתהיה בריאה, שעתיים בטלפון על היבלת ברגל שלה... שום דבר לא טוב לך! אני אף פעם לא מספיק טובה בשבילך! ..."

"..אני.. אני בסך הכול רציתי להגיד לך שאם לא עשית אז כדאי להוסיף גם נייר טואלט לרשימה...."

טובים שני מתגוננים מן האחד....

כולנו מכירים את התגובות האלו. תגובות שמגיעות באופן חוזר ונשנה אצל אנשים המשוכנעים שכמעט כל שאלה, כל אמירה היא ביקורת. לא באמת שואלים אותם – נוזפים בהם, לא באמת אומרים להם – מוכיחים אותם ואם נותנים להם מחמאה אז בטח רוצים מהם משהו.

ישנם אנשים רבים החיים את חייהם מתוך מגננה. זה די מובן אצל מי שגדל בבית שבו החינוך היה נוקשה, קפדני, ביקורתי ואולי אף מלווה בעלבונות או בהתעללות רגשית או פיזית. עם זאת, מצבים שונים בחיים, חוויות מאוחרות יותר, גם הם גורמים לדפוסי חשיבה ולמנגנוני הגנה המופעלים, ללא משים וללא שליטה, בן רגע, נוכח מילה, תנועה, עווית רגעית בפנים או כל חוויה מוחשית או "מתורגמת מן האוויר", ע"י הטיפוס "המתגונן".

חיי היומיום של "המתגונן" אינם קלים ונוחים כלל ועיקר. בקשה פשוטה של הבוס "בפעם הבאה שאת בדואר תוכלי לקנות בבקשה כמות כפולה של בולים?" יכולה להתפרש כביקורת על הקניה הקודמת, על חוסר יעילות ואפילו להתפתח עד כדי מחשבה מעיקה ומפחידה: "הולכים לפטר אותי כי אני לא מספיק טובה...". שאלה ובקשה של בן-בת הזוג יכולים להתפתח לכדי סצנות מלאות רגש ואנרגיה שנעות בין התגוננות, עלבון וכאב לכדי תוקפנות, הטחת אשמה ואיומים.

לא ניכנס כאן למהות, לעובדה הפשוטה שלמעשה "המתגונן" הוא האויב, המבקר, התוקף העיקרי ואולי אף היחיד של עצמו, להיבטים הפסיכולוגיים והפילוסופיים ואף לא לתהליך אימוני מומלץ. יחד עם זאת, כן ננסה לאתר סימנים גראפיים, התבטאות המגננה בכתב יד והאופן בו ניתן לאתר גישה מתגוננת באמצעות גרפולוגיה.

המגננה עליה אנחנו דנים כאן היא מגננה מפני אנשים המצויים ברבדים שונים של החיים שלנו.

אנשים מצויים במגע איתנו בחיי היומיום כחברים, שכנים, חברי צוות, מוכרת בחנות או מי שלפנינו או אחרינו בתור לבנק. אלו אנשים שיחסינו אליהם יבוא לידי ביטוי בעיקר במימד הרוחב של כתב היד ובעיקר באזור האמצעי.

לעומתם, קיימים אנשי הסמכות למיניהם – הורים, מורים, בוסים, מנהל הבנק או כל גורם אותו אנו מחשיבים כגורם "סמכות". כאן, הביטוי למגננה יבוא לידי ביטוי בעיקר במימד הגובה ובעיקר באזור העליון.

בנוסף, קיימת גם מערכת היחסים האינטימית, זו שעדויות רבות למהותה ואופייה נמצאות דווקא באזור התחתון. אל מגננה זו לא נתייחס כאן שכן היא מורכבת יותר להבנה.

"המתגוננים" יכולים להגיב באופנים שונים מאוד ולהשתמש במגוון רחב מאוד של מסכות, מנגנוני הגנה והתנהגויות. לכן אין זה המקום להתייחס לתגובות השונות אלא המקום לתת את הדעת לתופעה – תופעת ההתגוננות שמתבטאת ב"התקפלות", בין אם מעמדה כביכול גבוהה ובטוחה ובין אם מעמדה נמוכה וחסרת ביטחון, נוכח ה"איום" – הביקורת, הכעס, התלונה, ההאשמה, גם אם הם פרי דמיונו הקודח של "המתגונן", מצד הגורם החיצוני.

בדוגמאות המובאות בפניכם, הלקוחות כולן מאותו כתב היד, ניתן לאתר סימנים גראפיים רבים המעידים על גישה מתגוננת, כאשר הם משולבים יחדיו:



א.
גרפולוגיה וגישה מתגוננת

ב.
גרפולוגיה וגישה מתגוננת


ג.
גרפולוגיה וגישה מתגוננת

ד.
גרפולוגיה וגישה מתגוננת


ה.
גרפולוגיה וגישה מתגוננת

בדוגמא א' הכותב מייצר צרות משנית באות ת' ולמעשה "מקצר" את תהליך חשיפתו למי שממולו. צרות משנית באות ת' המסיימת את המילה אינה תופעה המעידה בהכרח על התגוננות. היא יכולה להעיד על מופנמות, כדוגמא, ואין כל קשר בין מופנמות למגננה. עם זאת, כאשר מחברים את הצרות המשנית הזו יחד עם התופעות הנוספות מתקבלת התמונה הרחבה יותר.

בדוגמא ב' האות ל' מקיימת בתוכה מספר תופעות משולבות. זו האות שעולה לאזור העליון ובשל כך היא אות המתמודדת, בין היתר, עם סמכות. היא חושפת את דעותיו של הכותב, ידיעותיו, בטחונו העצמי, תחושת הערך העצמי שלו וכדומה. אות זו, למרות שעולה כלפי מעלה ומשיגה את שיעורה התקני, מקבלת תפנית וזווית שמאלית חדה, בניגוד לכתב, שברובו הוא בזווית ישרה, הקמרון הוא רחב מאוד ובסופו קיימת נמיכה אל האזור האמצעי.

כלומר: הזווית השמאלית – זווית מתגוננת: כשהכותב אמור לחשוף את דעותיו, עמדותיו וידיעותיו, הוא יוצא, מראש, מתוך עמדה מתגוננת – הוא חייב להגן על עצמו. הוא אינו מוותר על הבעת עדותיו, עד רבה, הוא מצהיר עליהן באופן גלוי ואולי אף תקיף (קיימות ל' נוספות זוויות יותר מזו בכתב – ראו דוגמא ה'), אך נקודת המוצא היא נקודה מתגוננת.

הקמרון הרחב הנמשך מן הצד השמאלי – החברתי, אל עבר עצמו, מגונן על ה"עצמי" החבוי באזור האמצעי. בסופו הוא מנמיך, "מתקפל" כלפי מטה, מחפש חיזוק בתוך עצמו (ראו דוגמא נוספת באות ט' שבדוגמא ה').

בדוגמא ג' היחס המשני שבאות ת', שבסוף המילה, מבצע שני מהלכים שונים. כאן, בניגוד לדוגמא א', לא קיימת צרות משנית. יחד עם זאת, חלקה השמאלי של ה-ת', זה שאמור להיראות כ- נ', מתחיל בירידה מגג האזור האמצעי אל עבר בסיס האזור האמצעי אך הוא "מתקפל" פנימה, ימינה, אל תוך עצמו, לפני שהוא יוצא שוב אל עבר השמאל ונחשף לחברה. הוא מסגיר תחושה פנימית של צורך במגננה, של התגוננות. ההתגוננות אינה מסתיימת בשלב זה אלא גם בצלצל שבסיום הקו שאינו נשאר "גלוי" מעל לבסיס השורה, אלא מקפל את ראשו ומגלה צורך לסגת, להכחיש, להתגונן. בנוסף לאלו ניתן לראות את האות ש' שהיא מתקפלת, משובללת ונסגרת בכבדות "מרכינת ראש".

יש לשים לב שבאות ת' קיים גם תיקון. התיקון וסימנים אחרים בכתב,, כגון הצלצל המסיים של האות ת', יכולים להעלות ספק לגבי מהימנותו של הכותב. עם זאת, לאור העובדה שמדובר בטיפוס מתגונן אך בעל כישורים לא מעטים ורצון להפגין ביטחון עצמי רב (התפרסות מרשימה ביותר ובעלת נוכחות על הדף, חתימה מודגשת, תנופית, לחץ חזק) ניתן ורצוי לשאול את עצמינו האם הוא אינו מבצע "העלמת ראיות" – הוא לא מוכן שידעו שהוא "כזה". לא מוכן שידעו שהוא בעמדת מגננה ועל כן הוא מפגין ביטחון, אולי אפילו תקיף ועומד על שלו בנוקשות – ראו ל' בדוגמא ה', גם כשאינו מרגיש כל כך בטוח בעצמו.

בדוגמא ד' שוב מספר סימנים: מ' אחרונה קטנה וממזערת את ה"עצמי" במגעו וחשיפתו כלפי חוץ. קמרון רחב הדומה במהותו לקמרון האות ל' שבדוגמא ב'. אזור תחתון, שבזמן חשיפתו כלפי גורמים חיצוניים – במילה "אורך", שם הוא מצוי באות האחרונה, מבצע נסיגה לאחור, היימנה, בניגוד לאזור התחתון החבוי במהלך המילה ונחשף רק לגורמים מוכרים, אינטימיים יותר ושם הוא יורד בצורה ישרה ונחרצת. כלומר – שוב – התגוננות כלפי גורמים חיצוניים – האות ך'.

תופעה נוספת הבולטת לעין בעיקר בדוגמא ד' באות ו' אך גם בדוגמא ב' באות י' היא ה"התקפלות" כלפי הימין במהלך קו שאמור להיות ישר לחלוטין. לתופעה זו ישנם שני שמות שונים המייצגות גישות שונות:

השם הראשון והמוכר יותר נקרא "אל אידוש לימין". מושג שטבע אודם בהתייחסו למי שאינו מסוגל להתנתק מעברו או שמשהו מן העבר, הפנימיות, הבית וכל או חלק ממה שמייצג הימין בכתב - משפיעים על הכותב ופוגעים, באופן כזה או אחר, במידה כזו או אחרת, ביכולתו של הכותב להיות "נוכח" באופן מלא ובטוח בהווה. (ההיגיון: ו' מצויה כולה במימד האורך ואמורה להיות "אדישה" לימין או לשמאל – לעבר או לעתיד, לפנימיות או לחיצוניות. כמו כן, ברגע שהכותב מניח את העט במקום מסוים, הרי שזו נקודת הזמן הנוכחית במפגשו עם המציאות. כאשר ה – ו' מתחילה "כאן ועכשיו" אך במקום להמשיך למטה באופן ישיר היא מתקפלת ונסוגה לימין, היא מסגירה צורך לקבל כוחות מהימין, על משמעויותיו או – מסגירה שמשהו מן הימין "מציק", משפיע, מפריע "כאן ועכשיו").

השם השני והפחות מוכר הוא ה"Directional Pressure" של פליקס קליין המביט על תופעה זו מכיוון אחר ונקודת מבט זו יכולה לתרום לנושא הדיון שבמאמר זה – התגוננות.

פליקס קליין טוען ש"התקפלות" זו כלפי הימין, כפי שמתרחשת גם באות ת' שבדוגמא ג', נובעת דווקא מלחץ שהכותב מרגיש מהכיוון הנגדי. כלומר: מהשמאל, מהעתיד, מהחברה וכדומה.

מכיוון שידוע לנו כי הרגשה היא דבר סובייקטיבי, שאין לו לעיתים כל קשר למציאות, הרי שה"לחץ" מצד השמאל יכול להיות אמיתי ומוחשי (כילד ומתבגר הוא היה חשוף להתעללות מצד "חבריו" ללימודים ומכאן שמגע עם החברה מוליד תחושת לחץ וצורך להתגונן) או שמדובר באדם המרגיש תחת ביקורת חברתית והוא נוטה להתגונן כי הוא "יודע" שהוא "שמן, מכוער וטיפש" (זה הזמן לקרוא את "ארבע ההסכמות" של דון-מיגל-רואיז, מי שעדיין לא קרא...) ואם מישהו יגיד אחרת או רק יעיר שיש לו חולצה חדשה או רק יביט לכיוונו, הרי שהוא "בוודאות" מעביר עליו ביקורת, או לועג לו ועל כן הוא "חייב" להתגונן.

במקרה של הכתב הספציפי שלפנינו וביחס לנושא הדיון, סביר להניח שגישתו של פליקס קליין תואמת יותר מגישתו של אודם, אם כי לא ניתן להתעלם גם מהמשמעויות העולות מתופעת ה"אל אידוש לימין".

סימנים נוספים להתגוננות בכתב יד:

  • אל-עליה לאזור עליון
  • חסימה באזור עליון
  • התכווצות במימד הרוחב – אם באופן קבוע ואם באופן "אקראי"
  • תנועה נחסמת לקראת סוף מילה או משפט
  • זווית שמאלית מודגשת
  • כתב פרסונה המשלב סימני התגוננות

יש לשים לב, כמו תמיד, להבדלים, אם קיימים, שבין התופעות התרחשות באופן גורף באזור מסוים או יותר של הכתב (עליון, אמצע או תחתון) ולהבדלים, אם קיימים, בין המתרחש בתוך המילה עצמה לבין האות הראשונה ובעיקר – האחרונה.

כמו כן, להבדלים בין ראש הדף, להמשכו ולחלקו התחתון, לצד ימין של הדף לעומת צד שמאל ובעיקר שולי השמאל.

מתוך ההבדלים האלו ניתן ללמוד האם תחושת ההתגוננות היא עניין קבוע או תלוי נסיבות כמו למשל: כניסה לפעילות ולטריטוריה חדשה, מפגש עם הלא מוכר או דווקא המפגש עם הקרובים ביותר לכותב, סיום משימה ופעילות – הוכחה עצמית והצגת "תוצאות" וכך הלאה.

אלו היו רק דוגמאות לגישה מתגוננת בכתב יד. באמצעות הגרפולוגיה ניתן למצוא את כל הרמזים הקטנים, החבויים או הגלויים שבכתב היד. זיהוי נטייה מתגוננת חשוב ביותר הן לצורך בנייה נכונה של העברת ייעוץ אישי והעברת המסרים באופן שיפעיל את ה"טריגר" עד כמה שפחות, אם בכלל והן לשם דוחות מעסיקים, עבודה על תקשורת זוגית, בחירת מקצוע מתאים וכדומה.

במקביל, זיהוי הגישה המתגוננת חשוב ביותר לשם הבנה מעמיקה של האדם שלפנינו. התגוננות שואבת כוחות מרובים מן הכותב. היא מציבה אותו, לתחושתו, בעמדת הטרף העומד להיפגע בכל רגע. היא גורמת לו לתפוס את המציאות באופן שגוי שאינו מסייע בידו אלא להיפך – פוגע, חוסם ומכאיב.

נטייה מתגוננת חריפה יכולה לעמוד בבסיס של דפוסי התנהגות רבים, של מנגנוני הגנה "מיותרים". עבודה על הנטייה, התבוננות על גורמי ה"איום", הבנה של התגובה האוטומטית והשליטה בה – זו עבודה שאינה קלה כלל ועיקר אך יכולה להביא לתחושת שחרור אדירה.


מאמרים נוספים בנושא גרפולוגיה >>

מיון והשמת כח אדם
ייעוץ בקבלת עובדים וקידומם
קורסים והרצאות
הכוונה מקצועית
אימון אישי באמצעות גרפולוגיה
ייעוץ אישי
ייעוץ זוגי גרפולוגי
סדנת זוגיות
חוות דעת משפטית
 

בנייה, עיצוב, קידום אתרים - גרפונט בע"מ