גרפולוגיה - מכון לגרפולוגיה חנה קורן

חיפה: 04-8551180
ת"א: 077-4244450

[email protected]
גרפולוגיה - מכון לגרפולוגיה חנה קורן
גרפולוגיה   גרפולוגיה-חנה-קורן   graphology - גרפולוגיה

בין ציפיות למציאות – מארחים ואורחים בפסח


ערב החג קרב ובא. שוב אנחנו לקראת המפגשים המשפחתיים המצומצמים או הרחבים יותר ושוב אצל חלקינו הדבר מלווה בשמחה, התלהבות וציפייה בעוד שאצל האחרים המתחים מגיעים לשיאם, שוב המריבות על "אצל מי השנה", שוב ההוצאות מרוקנות הכיסים, הניקיונות שוברי הגב, הבלגאן לקראת האירוח, או החיפושים אחר המתנה המושלמת למארחים.

ידוע כי בתקופה זו של החגים במשפחות רבות המתחים והמריבות מובילים, לצערנו, לפרדות זמניות ואף לגרושים. כמובן שלא מדובר על אירוע הצומח "יש מאין" וכי בהכרח קיים מצע מתאים לכך אולם המתח לקראת החג מעלה דברים למעלה וההתפרצויות בלתי נמנעות.

האומנם?

לא ניכנס עכשיו לכל הסיפור המורכב והארוך של תקשורת נכונה, של עבודה על זוגיות – על אלו נכתבו אלפי ספרים ונעשו מאות מחקרים. יחד עם זאת, ננסה לתת כאן, בקריצה קלילה, כמה נקודות למחשבה על הטיפוסים השונים שהם אנחנו, בני/בנות זוגנו, הורינו ושאר החברים והמשפחה, איתם אנו עשויים לבוא במגע לקראת החג ובמהלכו. אותם האנשים שלעיתים אנו באים אליהם בדרישות לא מציאותיות כי הציפיות שלנו מהם הן לא מציאותיות.

"המושלמת"

הדרישה לשלמות היא דרישה מעייפת. לא רק את המארחת שפשוט חייבת כי הכול יהיה מושלם, החל מהבגדים וכלה בהתאמת הצבעים בין המפה, לצלחות, למפיות ולפרחים, אלא גם את הבעל, הילדים, וכל מי שנמצא בבית בזמן ההכנות לחג.

בעל יקר, מן הסתם אתה מכיר אותה יותר מיומיים-שלושה. אתה יודע שהיא פרפקציוניסטית. היא לא בחרה להיות כזו. אתה, לעומת זאת, בחרת להיות איתה. אם כך, אין טעם שתצפה ממנה לא להיות מי שהיא. היא לא תרפה, תעגל פינות או תנוח לפני החג. אבל, בהחלט אתה יודע כי יש לצפות ממנה, לכך שהיא תתזז אותך, לקניות, לסידורים ומן הסתם גם תעביר ביקורת – כן, כן.. לא כל מה שתעשה בפעם הראשונה יהיה מושלם ומן הסתם תצטרך לחזור ולתקן. המריבות לא יעזרו – הן רק ירעו את המצב. הרטינות - גם הן לא. הדרך הטובה ביותר היא פשוט להבין שכך היא. היא חייבת שהערב יהיה מושלם ואתה? אתה תרכין ראש, תיתן כתף, תעשה כמו ילד טוב את כל מה שצריך, תיקח אוויר ותמתין בסבלנות עד יעבור חג...

כתב ידה של ה"מושלמת" מוקפד ומסודר, כל אות במקומה מונחת, מהלך השורות ישר, הניקוד מדויק, הקווים בעלי מאפיינים נוקשים.

"האדיש"

בחיי היומיום הוא לא ממש מקפיד שזוג הגרביים יהיה בדיוק מאותו הצבע ופעמים רבות שינית לו את הלבוש. הוא הולך איתך לסרטים שאת רוצה או פשוט נשאר בבית כדי לא להפריע לך ליהנות ממה שאת אוהבת. זה מי שהוא. אז למה לצפות שלקראת החג הוא ישנה את עורו? זה המארח או בעלה של המתארחת שלא ממש מעניין אותו מה יהיה או לא יהיה בחג. אצל ההורים שלו? שלך? אצלך בבית? אין בעיה. אבל אל תבקשי ממנו להיות מעורב יתר על המידה, בעיקר לא בהחלטות – הצבע של הצלחות לא רלוונטי וכך גם הצבע של המפה – זה באמת לא מעניין אותו.

קחי יוזמה, קבלי החלטות והפעילי אותו. הוא אמנם לא יעשה זאת בשמחה ובהתלהבות והוא עשוי לשכוח חלק מהדברים, אם יערוך את השולחן אין הבטחה שכל הסכינים יהיו באותו הצד ושלכולם יהיו כפיות לקינוח אבל זכרי – זה לא בגלל שלא איכפת לו (בעצם.. אולי כן...) אבל זה בעיקר מפני שמבחינתו – אלו לא הדברים החשובים. סדרי העדיפויות שלכם שונים, אולי גם במהלך היומיום – למה לצפות שזה יהיה אחרת בחג?

כתב ידו לא יהיה מאוד מוקפד ואולי אפילו לא מאוד קריא. המרווחים, הגדלים והזוויות משתנים מעט ומהלך השורות גלי במידה כזו או אחרת. האותיות מופשטות ואולי אפילו מקופחות, הארגון על הדף לא מאוד מרשים בסדר שלו. ה"לבן" בכתב רב מה"שחור".

"המאחרת הכרונית"

לא. היא לא תגיע בזמן. אתם יודעים זאת, מתי היא הגיעה בזמן לאירוע משפחתי? מעולם לא. ואתם? אתם עדיין מצפים לכך ועדיין כועסים ומתרגזים על חוסר הכבוד , היעדר הרגישות והאיכפתיות המוגבלת. כולם כבר סביב השולחן, הגיע הזמן להתחיל, רק היא חסרה (אחותך? גיסתך?) יחד עם משפחתה. למרות שאתם רגילים לזה, אתם שוב מענישים את עצמכם ומתעצבנים. "למה היא לא מתחשבת?! למה היא אף פעם לא יכולה להגיע בזמן?!" יודעים מה? אתם אכן מענישים את עצמכם! מספיק. היא ידעה מתי אתם רוצים להתחיל? היא "ילדה גדולה"? אם התשובות לכך הן "כן!" אז קדימה. צאו לדרך, תתחילו. תיהנו.. ואם הם יפסידו משהו... זה מי שהיא. כך היא. אתם לא תשנו אותה אז למה להתעצבן סתם?

כתב ידה של המאחרת הכרונית אינו מסודר ומאורגן. האותיות שלה לא בהכרח סגורות ומעוצבות, שולי הימין שלה נפתלים, לא כל סימני הפיסוק יהיו במקומם, שולי הראש שלה לעיתים נעדרים.

"הארכיטקט"

היערכות לאירוח המשפחה לסדר היא מבצע צבאי ויש להיערך לו בהתאם. הארכיטקט אינו מקל בכך ראש כלל וכלל. הרישומים נערכים חודש לפני. רשימת המוזמנים, סדר הישיבה, התפריט ולפיכך גם הקניות, זמן הבישולים והניקיונות.

אם על הטיול לחו"ל הוא ישב במשך חודשים, מדוע הסדר יהיה שונה? הוא לא. זה מה שמאפשר לו לנוח, בשעות שהוא נח. הוא חייב שהראש יהיה מסודר, הוא חייב להיערך לקראת כל אפשרות. איך את יכולה לעזור? לא להעביר ביקורת, להציע בעדינות לעבור יחד איתו על הרשימות, לבדוק שהוא לא מגזים – אם כי, לכי תשכנעי אותו שהוא מגזים.. בהצלחה... לזכור: זה יעבור תוך חודש...

כתב ידו יהיה מסודר להפליא, כל אות במקומה, ארגון כללי על הדף מצוין. גודל האותיות יהיה יחסית קטן, הפרשי אורך גדולים, שוליים תקינים או רחבים מימין ומשמאל, שולי ראש רחבים.

"הלחוצה"

הנה זה שוב מגיע. שוב הצעקות, הבכיות, הכעסים. היא "יוצאת מדעתה", נתונה לחילופים בלתי צפויים או הגיוניים של מצבי רוח, זה הזמן של השנה.... המארחת הלחוצה אינה בהכרח מארחת מסודרת ומאורגנת. לעיתים היא ממש לחוצה כי היא ממש לא מאורגנת. היא יודעת שדברים צריכים להיעשות אבל היא לא נערכה להם מראש, בסופר יראו את פניה מספר פעמים, עד לרגע האחרון היא לא בהכרח תדע מה היא מבשלת, היא נכנסת לסרטים, מצבי הרוח שלה מטורפים, היא מוציאה את העצבים על כולם ואתם? אולי הגיע הזמן לקבל החלטה שבשנה הבאה אתם תתארחו במקום לארח? או שבשנה הבאה, קחו אותה לשיחה קלה כחודש לפני החג, בנו יחד איתה תכנית עבודה, חלקו אותה בצורה הגיונית ותאפשרו לה נגישות קלה יותר למידע – כשיש מידע הלחץ יורד. אם לא עשיתם זאת עד עכשיו, זה הרגע לחבק אותה חזק, להגיד לה שאתם אוהבים אותה אבל... שתיקח אוויר ותירגע. זה בסך הכול חג. שאלו במה אתם יכולים לעזור ואם אתם יכולים, קחו פיקוד. אם לא – קחו אוויר ותזכרו שזה לא קשור אליכם, זה הלחץ שלה. גם זה יעבור.

כתב ידה של הלחוצה לרוב גדול, מעוגל, האותיות קרובות האחת לשנייה וכך גם השורות. יש בכתב יותר "שחור" מלבן", התנועה אינה אחידה, גודל ורוחב האותיות משתנה, לעיתים, בסוף שורה ו/או מילה האותיות צרות יותר.

"המתקנת"

לנשום עמוק, לקחת אוויר ולספור עד... סוף הסדר. כל שנה אותו הסיפור. היא מגיעה קצת לפני כולם ובודקת שהכול בסדר. כוס היין, כרגיל, לא עומדת במקום הנכון ובזווית הנכונה לצלחת ולכוס השנייה והיא מייד מעירה משהו "בקטנה" ומתחילה לסדר. את צלחות ההגשה שתכננת לסלט אחד היא מציעה לאחר (זה יותר הגיוני כי בזה יש יותר מיץ וככה לא ישפך). במהלך הסדר היא מעירה על ההטעמה שבקריאה ואם היא גם עוסקת בחינוך ביומיום, ויש סיכוי שכן, היא גם תעצור ותסביר לכם מידי פעם מדוע יש לקרוא מילה זו במלרע ולא במלעיל. הוא שאמרתי.. לנשום עמוק... זיכרו: אלו הן רק כמה שעות... הן יעברו.

כתב ידה של המתקנת הוא כתב יד רפורמטורי, נוקשה, מסודר ומעוצב. האזור העליון זוויתי ונוקשה או שכל הכתב מעוגל ונראה "מתנחמד" אולם תנועתו מוקפדת, קיימים סימנים רגרסיביים, אפילו אם מדובר בקרסים קטנים בסוף הקו.

"ההיסטוריון"

לחובבי ההיסטוריה – תאווה, לחובבי האוכל – אסון, לליצני החבורה – שעמום.... אם חשבתם שלקרוא את ההגדה לוקח רק שלוש שעות. טעיתם... הסיפורים של ההיסטוריון יכולים להפיח רוח חיים בהגדה או להרדים את המסובים, תלוי בכושר הביטוי, בקצב הדיבור ובצבעוניות האישיות. אם הטיפוס משמים.. צר לי.. אין לי עצה עבורכם. אם אתם סבלנים – לכו על זה.. אם לא... רבים ההיסטוריונים שמסוגלים לדבר גם רק אל עצמם. אם הוא הצבעוני – כייף לכם! תיהנו!

כתב ידו יהיה קטן והאזור התחתון שלו יהיה בולט וקווי. סביר להניח שהאותיות יהיו מופרדות והלחץ יהיה בינוני לפחות. אם הוא "משמים" בסיפוריו הכתב גם יהיה מוקפד ואיטי, כמעט אוטומטי ומונוטוני כמוהו. סנטימנטאלי או פלגמאטי. בין רציונאל לאוטיסט. אם הוא דווקא מאלו המעניינים ומרתקים, כתב ידו יקבל אופי קופצני ותנועי יותר, יתווספו קישורים והכתב יהיה פחות קריא. הוא יהיה רציונאלי – אינטגרטיבי, עם מרכיבים עצביים.

"הקלילה"

איזה כייף. יש גם כאלו! זו המארחת שלא עושה עניין משום דבר. נכון, זה חג אבל העיקר זה החברותא, המשפחתיות. זה ממש לא משנה אם לכולם יש את אותם הכיסאות ואותם הצלחות, לא תמצאו גינוני טקס נוקשים אלא פשוט חגיגה אחת גדולה. הרבה צחוק, חיבוקים, היעדר רשמיות וגם, בין היתר, דילוגים על חלקים כאלו ואחרים ואחרי הארוחה? המשך קריאת ההגדה? לא בהכרח... העיקר הגמישות, השמחה, החום. הפרטים הקטנים? לא איתם תצליח להרשים את אמא שלך בסדר זה, כדאי להתכונן לכך מראש.

כתב ידה של "הקלילה" קליל, גמיש, קופצני, מעוגל ולא לגמרי מעוצב אם כי קריא למדי. הוא בעל קישורים, זווית ימנית, לרוב וקיימים תנודות בגודל וברוחב האותיות מתוך הזדהות עם המתרחש. זן טיפוס הרגש המוחצן, הכולרית, פופאל 2.

"המתלוננת"

אתם תתכננו, תעמלו, תיקנו, תכינו, תבשלו, תערכו... ולה עדיין, כרגיל יהיו תלונות. זה לא משנה אם זה על השילוב של הצבעים, על טיבו של היין, על הישיבה הצפופה והלא נוחה, על הרעש של הילדים, על הפקקים בדרך, על המרחק של החניה, על מזג האוויר.... מה זה משנה.. העיקר שיש על מה להתלונן... הפרצוף החמוץ המוכר והידוע יהיה שם. אלא אם כן קרה איזה נס.

במקום לקחת ללב, להיעלב, לכעוס.. זה הזמן לשים שעווה מדומה באוזניים ולתת לכל התלונות להחליק ולחלוף כאילו לא היו שם מעולם. התלונות שלה, גם אם נשמעות אישיות – הן לא. זה פרי תסכול פנימי לא מטופל ובמקום להיעלב אולי זה הזמן להושיט יד לעזרה, אחרי החג, ולסייע לאדם לא מאושר למצוא דרך אל חיוך שלא קיים שם עכשיו. אולי זה הזמן למצוא לה אהבה חדשה...

כתב ידה של המתלוננת מתוח מאוד, הקווים שבו שבורים, הלחץ שלו חזק ומשתנה, מרובות בו הזוויות ויש לו אות אחרונה גדולה, פעמים רבות.


בקיצור.... נוכל לפרט גם על זה שמחובר לטלפון וללפ-טופ כי המניות לא עוצרות בגלל החג, על ההיא שהילדים שלה הורסים לכם את הבית וגור הכלבים החדש שלה (לא היה לה לב להשאיר את המתוק הזה לבד בבית) מסתובב עם נעל הבית שלכם והיא? היא לא ממש מגיבה חוץ מ"נכון שהוא מתוק ומקסים? איזה שובב...", על ההוא שמגיע שמח ומאושר ושותה הרבה יותר מארבע כוסיות עד שאתם נאלצים להלין אותו אצלכם מחשש לחייו, הליצן של החבורה שלא מפסיק להתבדח מכל דבר ולא מאפשר לסדר להתנהל כסדרו (אבל עושה הרבה שמח...) ועל עוד ועוד טיפוסים מטיפוסים שונים..

העולם הוא מגוון וכך גם המבנים האישיותיים שישבו ויסבו סביב שולחן החג שלכם, ממש עוד כמה ימים ספורים.

תיהנו. ברצינות – נסו ליהנות. לקחת דברים בפרופורציות. תיהנו מהרגע כי הוא כאן לרגע אחד בלבד. לעולם לא יהיה יותר ערב פסח של שנת תש"ע. האנשים שסביבכם הם מי שהם ברגע זה בלבד. מחר או עוד חודש הם וגם אתם, תעברו חוויות שיעצבו אתכם, ישנו אתכם, יוסיפו, יגרעו (בתקווה שלא!) וזו הזדמנות. הזדמנות, הרפתקה, חוויה.


שיהיה לכולנו חג שמח!


מאמרים נוספים בנושא גרפולוגיה >>

מיון והשמת כח אדם
ייעוץ בקבלת עובדים וקידומם
קורסים והרצאות
הכוונה מקצועית
אימון אישי באמצעות גרפולוגיה
ייעוץ אישי
ייעוץ זוגי גרפולוגי
סדנת זוגיות
חוות דעת משפטית
 

בנייה, עיצוב, קידום אתרים - גרפונט בע"מ