|
חנה קורן: אז להראות לו.
אודטה: לא להכריח אותו לשנות את שלו.
חנה קורן: בדיוק
אודטה: אז להראות לו את זה נכון כל פעם מחדש.
חנה קורן: איך זה יותר ברור, איך זה יותר קריא
אודטה: ברור זה המילה, לא טוב יותר, אלא ברור יותר.
חנה קורן: בדיוק
מרואיינת: זה א חלק מהאופי כשילד עושה... את ראית את כתב היד שלי, ילד עושה ל' מוטרפת, ככה גבוהה לשמיים, זה חלק מהאופי לא?
חנה קורן: כן, אבל למה לשנות אותו ? יותר מזה למשל, אנחנו גם נראה דוגמא אח"כ, נניח נ' זוויתית כזאת, כל האזור התחתון הוא זוויתי, זה לפעמים בעיות עם דמות האם, באה האימא או המורה, או דמות נשית, באה האימא ואומרת, נ' צריכה להיות לפי התקן, זויתית, הוא רק.... היא רק גורמת לו להיות תוקפן יותר באזור הזה, לדמות הזאת. אז עדיף שהיא תהיה קצת יותר ארוכה וקצת יותר עגולה, זה בסה"כ ישפר את היחסים שלו.
אודטה: אז, הנה בואי נראה דוגמאות ותסבירי לנו, מה זה אומר
חנה קורן: כן
אודטה: ו.. הנה
חנה קורן: כאן אנחנו רואים כתב יד של נער שהכתב שלו מתחיל ישר, הוא מאוד משתדל לשלוט בעצמו ואז השורות הולכות ונופלות, שזה מראה שהוא מתעייף, שיכול להיות שיש איזה שהיא בעיה פיזיולוגית, יכול להיות שיש בעיה של ראיה, שהוא מתקן. למעלה רואים את התיקונים שזה מלמד על איזה שהוא חוסר ביטחון, שהוא מרגיש לא ברור ולא מובן, אז קודם כל לבדוק למה, למה השורות נופלות, זה כמו ילד שהולך ונופל, משהו לא בסדר. אז צריך לבדוק מבחינה פיזיולוגית ואח"כ לבדוק מאיפה בא החוסר ביטחון, במקרה של הכתב הזה.
אודטה: ומה כאן?
חנה קורן: כאן אנחנו רואים שוליים מאוד גדולים, זנה מישהו שמתבודד, הוא נמצא כאילו רק באמצע, הוא עומד במקום מבודד ויש לו בעיה חברתית, אז במקרה הזה צריך לקחת אותו, לדבר איתו שוב, לחזק את הביטחון העצמי שלו, אפשר לראות את החרדות, אפשר לראות שהוא ממש לא, לא יושב יפה על הדף, הוא מתכווץ באמצע וכותב כאילו שתי מילים ולא יכול להוסיף יותר.
אודטה: אז...
חנה קורן: שוליים ענקיים
אודטה: זה ילד שמרגיש בדידות
חנה קורן: מרגיש בדידות, כן.
אודטה: אוקי
חנה קורן: קשה לו ליצור קשר, אז צריך לבדוק מה הבעיה, למה, הרי זה סימפטום.
אודטה: כן
חנה קורן: זה שהוא לא יוצר קשר, צריך לבדוק מה הבעיה
אודטה: מה עוד?
חנה קורן: הכתב הבא
אודטה: כן?
חנה קורן: זה כתב יד שלא הבינו מה הבעיה של הילד ובעצם יש לו הפרעה מוטורית, הזויות החזקות האלה, יש כאן, הוא לא יכול לעשות קווים עגולים כמעט. רואים שהכול זוויתי ודרוך מאוד, טונוס השרירים מאוד מאוד דרוך בכתב והסתבר שיש לו בעיה מוטורית שהיה צריך לטפל בה, ברגע שטיפלו, ברגע שעשו לו.... לא יודעת מה, פיזיותרפיה, כדורים, הכתב השתנה ו....
אודטה: אין כדורים בתוכנית שלנו, יש רק פיזיותרפיה ולימוד מתקן.
חנה קורן: כן, לא יודעת בדיוק מה עשו, אבל האבחנה הייתה דרך כתב היד שיש הפרעה מוטורית.
אודטה: מוטורית וזה לא אלימות זה לא...
חנה קורן: לא, לא ,לא
אודטה: אוקי
חנה קורן: כאן שוב אנחנו רואים כתב יד עם המון חוסר ביטחון, ילד שהוא לא יכול לכתוב על דף חלק, הוא לוקח סרגל, הוא עושה לעצמו שורות, ילד מאוד מסודר, מאוד דייקן, מאוד פרפקציוניסט.
אודטה: זה כפייתי
חנה קורן: אבל כפייתי, אז גם צריך ללמד אותו שמותר לטעות, מותר שהשורות לא יהיו לגמרי ישרות.
אודטה: הסלוגן זה "לטעות זה לא חטא"
חנה קורן: כן, זה המסר לילד הזה.
אודטה: כן
חנה קורן: שלוקח סרגל ומשרטט, תראו גם באיזה דייקנות.
אודטה: את מתארת לך, מיד, את גם לומדת על המשפחה שלו, מה את חושבת זה...
חנה קורן: נכון
אודטה: זה סיפור ארץ מולדתי מה שנקרא.
חנה קורן: כן, הכתב הבא
אודטה: אוי
חנה קורן: כן, אנחנו תיכף נראה ברצף, דיברת על כפייתיות, הנה הכתב הכפייתי יותר, שזאת בחורה בת 16, ילדה, גם אפשר לראות שולי סיום מאוד מאוד רחבים, כפייתית נוקשה מאוד. היא נראית כמו פונט של מחשב.
אודטה: כן, כן
חנה קורן: אין תנועה, אין לחיות, תלמידה מצטיינת אבל מאוד בודדה, מאוד לא חברותית, מאוד סובלת, מאוד מתייסרת, השקיעה המון בלימודים, בשיעורים, לא יצאה, לא היו לה חברות, לא היו לה חברים ובמקרב הזה המלצנו גם על כל מיני פעילויות, ספורט, ריקוד, בלט, גרפותרפיה וגם עזרה של פסיכולוג ותראו מה קרה אחרי חמישה חודשים, זה לא יאומן. הכתב הבא.... כאילו לא אותה ילדה, היא עדיין מאוד מסודרת...
אודטה: אוויר
חנה קורן: בדיוק, אבל היא נושמת, היא זזה, היא מתנועעת, היא הייתה קפואה, היא הייתה צפודה, כאילו היה לה מטאטא שהיא בלעה.
אודטה: וואלה
חנה קורן: ופה עדיין יש את הסדר, עדיין יש את הכמעט כפייתיות, אבל רואים כבר תנועה רואים שהיא נושמת.
אודטה: אוקי, הכתב הבא
חנה קורן: כאן שוב אנחנו רואים בדידות מאוד גדולה, עייפות, זה ילד עם בעיות בראיה שגם שלחנו לבדיקות רפואיות.
אודטה: לפי מה את רואה שזה בעיות ראיה דווקא?
חנה קורן: השינויים בגודל, השינויים בתנועה, למשל המילה בשורה השלישית, המילה בעברית, רואים?
אודטה: כן
חנה קורן: היא הולכת וקטנה ועולה כלפי מעלה, הגודל של האותיות מאוד משתנה, יש אותיות מאוד גדולות, כאילו..
אודטה: ומאוד קטנות
חנה קורן: ופתאום מאוד קטנות, הרווחים מאוד גדולים ומאוד לא אחידים, כאילו הוא לא רואה טוב לאן הוא הולך... ובאמת א...
אודטה: וצריך עוד אבחונים חוץ מאבחון בכתב יד כדי לזהות ילד כזה?
חנה קורן: שיש לו בעיות ב... ז"א, בכתב היד אפשר לראות שיש איזו שהיא בעיה בראיה, אבל ממש את האבחון, מה זה, והייתה שם באמת איזה שהיא בעיה עם ראיה לא תקינה וצילינדר ומשהו שלא... לא שמו לב לזה קודם.
אודטה: אבל לפחות ידעת להגיד להורים.
חנה קורן: הבעיה היא בראיה , כן.
אודטה: זה פשוט צריך לקחת לאופטיקאי.
חנה קורן: כן
אודטה: אז תודה רבה, תודה רבה וחנה נשארת איתנו כדי לנתח את כתבי היד של הילדים שנשלחו אלינו וגם אתם יכולים לקבל ניתוח לכתב היד שלכם. כל שעליכן לעשות, זה לשלוח מספר שורות כתובות לפקס שלנו: 03-6481413 ולא לשכות לציין שם, גיל, מין, באיזו יד תם כותבים, אפשר מידת נעליים...
|
