גרפולוגיה ותיקונים בכתב היד
"טעיתי. קורה, לא? אני רק בן אדם…." או "טעיתי? מה פתאום! זה בכלל לא אני… הרצפה עקומה…" דרך אחת להגיב על טעות היא הכחשה, דרך
"טעיתי. קורה, לא? אני רק בן אדם…." או "טעיתי? מה פתאום! זה בכלל לא אני… הרצפה עקומה…" דרך אחת להגיב על טעות היא הכחשה, דרך
בכל כרטיס ברכה פתק או מכתב שאתה\את מקבל\ת, מבט נוסף יכול לעזור לך ללמוד על הכותב. לשם כך עליך לקרוא בין השורות. אולם לא די
חנה קורן – מכון לגרפולוגיה אחת השאלות החוזרות על עצמן באופן ממש לא מפתיע, היא השאלה הבאה: "כתב היד שלי משתנה כל הזמן. הוא שונה
חנה קורן – מכון לגרפולוגיה במאמר הקודם דיברנו על הכתיבה האיטית. למדנו שישנן סיבות שונות להתנהלות איטית. לעיתים היא מחושבת, מסתירה וזהירה ופעמים אחרות היא
הוא עלה בסולם הדרגות, תביא ציון גבוה, השכלה גבוהה, בית דין גבוה לצדק, סמכות עליונה, מרים את האף, מביט מלמעלה, ערך עליון, צו מוסרי עליון,
עד כמה חשוב לנו שיבינו אותנו? עד כמה באמת איכפת לנו שהמסר שלנו יעבור? כל אחד בשלו… ישנם כאלו שממש לא איכפת להם. הם עושים
סימני פיסוק המופיעים בכתב היד מאפשרים לנו, הגרפולוגים, לנסות ולהבין למה התכוון "המשורר" בכותבו. סימני הפיסוק מאפשרים לכותב להבהיר את כוונותיו בזמן שאין הוא יכול
אפשר לקבל חיבוק? אז אתה אוהב אותי או שאתה רק מחבב אותי? אני….. אני אוהב אותך…. באמת???.. כן… אני אוהב אותך…. זה לא נשמע ככה!
אחד האלמנטים הבולטים ביותר כאשר מתבוננים על דף כתוב הוא מהלך השורה. בכתבים מסוימים בולטות השורות העולות אל על ובאחרים דווקא אלו שיורדות כלפי מטה
חנה קורן – מכון לגרפולוגיה לא פעם ולא פעמיים אנו נתקלים בשאלות ובתגובות של אנשים לגבי התחום הספציפי הזה. תחום הגרפולוגיה. לא פעם עולה הדיון,
חנה קורן – מכון לגרפולוגיה כל אדם טומן בחובו עולם ומלואו. מאגר של מורכבות אינסופית הכוללת מבנים אישיותיים, תהליכים נפשיים, צורות חשיבה , מטענים רגשיים,
בכל פעם שהכותב מניח את העט על הדף הוא נחשף מחדש. בכל פעם שהכותב נפגש מחדש עם הדף, הוא עושה זאת לאחר שהתנתק ממנו ולו
לפני מספר ימים נכחתי במפגש חברתי שבה אחת הנוכחות העלתה שאלה מעניינת: "האם היית יוצאת לדייט עם עצמך?" חתיכת שאלה… אין כאן מקום לבררנות פיזית
"מה העניינים?" "הכל טוב, אחי!" "איך היה סוף השבוע?" "מדהים.. חבל על הזמן…" כן, כן… תשאלו את מרבית האנשים שאתם מכירים מה שלומם או איך
כתב יד הוא כלי לתקשורת בין אנשים ורצוי שיהיה ברור על מנת שיהיה מובן. אצל רופאים במיוחד. אלא שבמציאות, כתבי היד של הרופאים נראים לעיתים
כמה פעמים אמרתם לעצמכם: "השנה אני עושה שינוי!"? כמה פעמים באמת עשיתם זאת? ובפעמים שלא עשיתם זאת, מה מנע מכם לעשות זאת? הרגלים? שיגרה? ביטחון
"אמא…. כבר הגענו?… אז מתי נגיע? משעמם לי, אמא… נו? מתי נגיע?" ולחשוב שרק יצאנו לפני עשרים דקות והנסיעה לאילת לוקחת בערך עוד חמש שעות…
"הצלקות שלנו מזכירות מאיפה באנו אך אינן אמורות להכתיב איך ולאן נלך" החיים לא קלים ומזמנים לנו, בגילאים שונים, התמודדויות שונות. הסטטיסטיקות לגבי פגיעות של
לא אחת נשאלת השאלה ע"י מי שאינו בקיא בגרפולוגיה : "מה האות X מלמדת עלי?". התשובה, באופן גורף ביותר – "היא לא!". לאות, כשלעצמה אין