גרפולוגיה
פורסם ב״בונוס טלגרף״, נובמבר 1993
אדם ניכר בכוסו, כיסו, כעסו, ויש גם כאלה המאמינים….. שבכתב ידו. אלה אגב, גם עושים מזה כסף.זה לא סוד שהיום קשה מאוד להתקבל לעבודה כלשהי, החל מתפקיד מנהל בכיר בחברה, דרך תפקידי אנשי מכירות וכלה במשרת עובדי ניקיון, מבלי לעבור בדיקה גרפולוגית. לפעמים פעם אחת, לפעמים מתבקשות כמה וכמה בדיקות.
כמעט שלא תמצא היום מודעות "דרושים", שבהן אין המועמדים נדרשים לשלוח פניות בכתב ידם. ברור כי המטרה היא ניתוח גרפולוגי. הרבה מנהלים מעדיפים לוותר בעונג על מצעד המעומדים במשך ימים ארוכים של ראיונות מפרכים. במיוחד שמדובר במאות מועמדים לאותה משרה.
הרבה יותר זמין, מהיר ופרקטי פשוט למסור את כתב היד של המעומדים לניתוח גרפולוגי, ולהישאר עם,נניח שלושת המעומדים המתאימים ביותר. מתוכם לברור בנחת את הנבחר בדרך פחות אמצעית, בוא נאמר, כמו ראיון, כך ייצא שמועמד מתקבל לתפקיד תוך יומיים, במקום תוך שבועיים או חודש.
ומעבר לעניין הנוחות- כשמדובר באיוש תפקידים רגישים, בהם תכונות כמו מהימנות ויושר אישי הן קריטיות, אפילו המפקפקים בשיטה לא לוקחים סיכון. ומגייסים אותה לטובת העניין. הדבר נכון במיוחד בענף היהלומים, בתפקידים בהם יש נגישות למאגרי מידע, בתפקידי ניהול כספים וכיו"ב.
"כתב היד הסגיר את הגנב"
אני אומר לך, זה מדע מדויק, קובע אריה מ. (שמו המלא שמור במערכת), בעל חברת יהלומים גדולה. שחש על בשרו את התאמתות האנליזה הגרפולוגית. לפני מספר שנים, שלח, בעת קולגות, כתבי יד של כל עובדיו לניתוח גרפולוגי. על הבכיר בעובדיו, מנהל אולם התצוגה שלו, שהיה אחראי על כל מלאי הפריטים, נכתב אז: "סף פיתוי נמוך, עלול להתפתות". מקץ שנתיים נתפס אותו מנהל בכיר בחברה בגניבה שיטתית של תכשיטי יהלומים מן התצוגה. הדבר הוביל, כמובן, לפיצוץ גדול וסדרת תביעות משפטיות.
לא ממש סמכת על חוות הדעת הגרפולוגית, אם המשכת להעסיק אותו גם אחרי שקיבלת את הדו"ח עליו.
"היום אני יודע שאסור היה לי לשחרר את החבל, מה שהכריע, בעצם, הייתה העובדה שלא נכתב עליו שהוא ראמי וגנב. כתבו שהוא עלול להתפתות. ומכיוון שהוא היה איש מכירות מעולה, והייתי די זקוק לו, באיזשהו מקום הדחקתי את החששות, שניקרו אצלי בעקבות חוות הדעת הגרפולוגית עליו".
מה בנוגע לדו"חות שקיבלת על שאר העובדים?
"היו כאלה שהגרפולוגית אמרה עליהם, שהם לא אמינים, שמתי עליהם עין, והתחלתי לשים לב לדברים שלא ראיתי קודם. כשהעפתי אותם, זה היה בו ברגע, מיידית. העדפתי שהם יהיו מחוץ למערכה. ולשלם להם שכר על שבועיים נוספים. זה בפירוש בהשפעת הדו"ח. השיקול שלי היה, שאם גם בנסיבות רגילות הם מתפתים לגנוב, אז על אחת כמה וכמה, כשכבר אין להם מה להפסיד., אחרי ההודעה על הפסקת העסקתם".
המשכת לעבוד עם אותה גרפולוגית?
"לא המשכתי מתוך רשלנות. עכשיו, כשאנחנו מדברים על זה, אני חושב שזה יהיה רעיון טוב לחזור לעשות זאת".
"הכל בזכות החריגה מהתקן"
עד לפני מספר שנים, רבים עוד התייחסו בספקנות רבה לענף הנקרא "גרפולוגיה". במקרה הטוב היא הייתה מזוהה עם ענף הגדת עתידות, קריאה בקפה או נומרולוגיה. לא חסרו גם אלה שהרימו גבה למשמע המונח. היום נוכח ההתפשטות המירה של הגרפולוגיה בשטחים הולכים וגדלים של שוק העבודה והעסקים בכלל, קטנים הסיכויים שתתקל באנשים שלא יודעים במה מדובר.
"הרבה מפרידים בין הגרפולוגיה והפסיכולוגיה", טוענת אסנת ידגר, גרפולוגית, "למעשה הגרפולוגיה היא מבחן פסיכולוגי", מדובר בסוג של מבחן השלכתי, בו הנבדק משליך מהתכנים הפנימיים שלו, מהתת מודע. שכן, הוא לא יכול את התשובה, כמו בשאלון. תנועת היד היא שיקוף של המוח. אם האדם נוירוטי- ויש לו תנועות עצבניות- זה ישפיע על הכתיבה שלו.
אם האדם עצור וכפות תנועה- גם זה ישפיע על הכתב. "מכיתה א', במשך שנים ממדים אותנו לכתוב על-פי תקן מסוים. יש אנשים שסוטים מהתקן. על זה מתבססת הגרפולוגית, על הסטייה מהתקן. יש אנשים שמקצרים את האות, למשל, יש שמוסיפים לה קישוט. בעיקרון, ככל שהאדם יותר אינדיבידואליסט- הוא יותר יחרוג מהתקן.
"שילוב הפונקציות הנפשיות של האדם"
יגאל ורדי הוא פסיכולוג קליני וגרפולוג. על פי ההתנסחות הציורית שלו, כמו שגשש מנסה להפיק מידע על מהעקבות שאדם משאיר, כך הגרפולוג מנסה למצוא את המשמעות הפסיכולוגית של עקבות הכתיבה. עקבות אלו מתאפיינות בשלושה פרמטרים: התנועה (המהירות והלחץ של הכתיבה- משקפים את הטמפרמנט של האדם), הצורה (עיצוב האות מצביע על יחסי האדם עם הזולת) וארגון (עריכה על פני הדף- מצביעה על אספקטים שכליים והסתגלותיים).
בכתיבה, לדבריו, יש שילוב של הפונקציות הנפשיות של האדם- המודע והלא מודע. התנועה והקורדי נציה של הכתיבה הן בלתי רצוניות, ואילו בארגון ובצורת האות יש אלמנטים רצוניים.
"זה כלי עזר חשוב ודומיננטי, אך לא יחיד", גורס ורדי, על אף היותו גרפולוג, הוא נוטה להציג את הגרפולוגיה באופן ביקורתי של יושר אינטלקטואלי. הוא מחנך את לקוחותיו שלא לראות ככלי אורים ותומים, אלא להיעזר בו ככלי תומך החלטה, ולהיות פתוחים כל העת לאינפורמציות נוספות לגבי המועמד לעבודה. היום כל מקום עבודה שמכבד את עצמו בודק בציציות" של הבאים בשעריו. המועמדים הפוטנציאלים, ולא משנה לאיזה תפקיד, נדרשים לעבור מסכת תלאות בדרך אל המשרה הם מתאווים לה.
את המלאכה נוהגים המעסיקים להשאיר למכונים הפסיכולוגיים המתמחים בסקציה התעסוקתית. במסגרת מכונים אלה, עובר כל מועמד סדרה של 40 (!) מבחנים ב-6 שעות. מבחנים אלה כוללים, בין היתר ראיון אישי, דינאמיקה קבוצתית וכמה עשרות טסטים פסיכוטכניים ואישיותיים.
אחרי כל אלה, אומר ורדי, המעניק את שירותיו ל 5- מכונים פסיכולוגיים, "הם צריכים גם את הגרפולוגיה, כי היא עושה סינתזה יותר ממבחנים אחרים. לא סתם נעזרים בגרפולוגיה, יש הרבה בזבוז במכונים הפסיכולוגיים על טסטים תפלים. צריך להשתמש במינימום טסטים, לתקף אותם עם גרפולוגיה ולהגיע למקסימום אפקטיביות" הוא מוסיף.
"מספיק להדפיס כרטיס ביקור"
"כפסיכולוג, אני יכול לומר לך שאין הבדל בין המבחנים הפסיכולוגיים שהתמסדו, לבין הגרפולוגיה שלא התמסדה, זה עניין סוציולוגי שהוא חידתי בעיני". אפרופו התמסדות, הגרפולוגיה בארץ לא נכנסה כמקצוע פרופסיונאלי לאקדמיה וגם לא לחוק מבחינת ההרשאה. משמעות הדבר היא, שכל אחד שקרא ספר על גרפולוגיה, יכול לתלות שלט גרפולוג, והדפיס כרטיס ביקור, ויש כאלה שגם לקרוא ספר לא טורחים…זו הסיבה שלא חסרים שרלטנים המתהדרים ב"טייטל".
נראה שיחלוף זמן רב עד שתרכוש לה הגרפולוגיה אותו מעמד מדעי שיש לה באירופה. שם, להבדיל, היא נלמדת במסגרות אקדמיות באוניברסיטאות. בארץ קיימת אגודת גרפולוגים משנת 1977, היא אמנם עורכת בחינות לאלה המבקשים להימנות על חבריה, אך הרבה גרפולוגים לא נוהרים לספסלי הלימוד וטפסי הבחינה על מנת להציב את הידע המקצועי שלהם לבדיקה. עובדה. האגודה מונה כ-50 חברים, בעוד בארץ פועלים כמה מאות גרפולוגים.
כשנשאלה דפנה ילון, המשמשת כשנתיים כיו"ר אגודת הגרפולוגים, על אופן התמודדותה עם סוגיית השרלטנות וחוסר המקצועיות המשתוללים, הגיבה: "חקיקה נראית לי קצת 'גדולה' עלינו. כרגע אנחנו מנסים לעשות שינוי מתוך המערכת. אנחנו מפרסמים רשימה של חברי האגודה, שעברו בחינות בארץ ובחו"ל, וכן של ההתמחויות שלהם". לא ייפלא, איפוא, שהגרפולוגיה כמקצוע מתגוננת כרגע מפני ביקורת קשה. יש הטוענים, כי צריך לקבוע קריטריונים ל 'מיהו גרפולוג'. אחת השאלות המתבקשות היא, האם יכול אדם שאינו בא מרקע הפסיכולוגיה לעסוק במקצוע, זאת בהתחשב בעובדה שמדובר בניתוח אישיותי של הנבדק, עמדתו של יגאל ורדי הינה חד משמעית: "אין ספק, שהגרפולוגיה צריכה להילמד באקדמיה כחלק מהפסיכולוגיה. אין פרשנות גרפולוגית ללא פסיכולוגיה".
"תוכנית הרדיו שקידמה את הגרפולוגיה"
חלוץ הגרפולוגים בארץ הוא ישראל אודם, מקיבוץ עין חרוד מאוחד, שכבר הוציא לאור 10 ספרים בנושא. אולם, כשמזכירים גרפולוגיה, האסוציאציה הראשונה שעולה בראש היא חנה קורן. הגדולה מכולם, אומרים עליה. אפשר לזקוף לזכותה ההחדרה המאסיבית של הגרפולוגיה לתודעה הציבורית בארץ. בשנים האחרונות פתחה קורן סניפים בניו יורק ובסידני, אך מרכז ההצלחה הוא בלונדון.
"יותר מ250,000 דו"חות עברו תחת ידי", היא מצהירה. "אין גרפולוג בעולם שראה כמות כזאת של כתבי יד".
"איך פיתחת את המומחיות שלך ?"
מאז ומתמיד הייתי 'מניאקית' של גרפולוגיה. משהו חולני, עשיתי דו"חות לכל מי שנקרה בדרכי. עד היום,אגב, אני אוספת כל פיתקה שנופלת לידי. כשמישהו קורע נייר זה עושה לי צמרמורת, כאילו חתכו בנאדם…. הניירות הן נשמות, אנשים, בני אדם. מאז שהייתי קטנה הייתי מטורפת על כתבי יד. אספתי, מיינתי, סידרתי. הכתב דבר אליי, ולא ידעתי לבטא את זה.
"כשהייתי בת 14, חברה אמרה לי שנפתח חוג לגרפולוגיה. מאז ידעתי שיש לזה שם. קראתי כל ספר שיצא באנגלית על כתבי יד, התחלתי לנתח כתבי יד של חברות, וככה זה עבר מפה לאוזן. והשמועה הגיעה לאוזניו של אביה של אחת מחברותי, הוא עמד בראש חברה גדולה, וקיבל כמות גדולה של מכתבי תגובה למודעה שפרסם. הוא ביקש שאעזור לו במיון. אחר כך הוא אמר שכל אלה שבחרתי, היו אחד אחד, הוא החליט לעבוד איתי באופן קבוע.
בתחילת שנות ה-70 התחילה לעבוד עם חברות גדולות, כמו סולל בונה וכור. "בתקופה הזו, כשאמרתי שאני גרפולוגית, הרבה אנשים הושיטו לי את היד, וציפו שאני אקרא להם את העתיד".
ב-76 פתחה את המכון שלה. במקביל השתתפה מידי שבת בתכנית הרדיו תרגיל בחמש אצבעות, ("אחרי כל תוכנית, היו לי מאה טלפונים של לקוחות חדשים"), התכנית הביאה לדחיפה והתעוררות גדולה בענף הגרפולוגיה בארץ, ("עד כמה שידוע לי, הגרפולוגיה כיום מפותחת ומקובלת פה, יותר מאשר בכל מקום בעולם"), ורבים החלו עוסקים בניתוח כתב יד לפרנסתם. ("לא שכולם טובים, יש כאלה שהרבה יותר קרובים לאסטרולוגיה").
"כל אחד יכול לקרוא לעצמו גרפולוג"
הפיראטיות בענף די מביכה. איך יכול לקוח לדעת אם יש לו עסק עם גרפולוג מקצועי רציני, או סתם פיקציה?
"על סמך התנסות אישית. רק לנסות. אין דרך אחרת. לצערי אין שום פיקוח. כל מי שרוצה, יכול לקרוא לעצמו גרפולוג. זו המציאות המרה. יש ימים שלמים שאני יושבת ומגנה על המקצוע כתוצאה מזה שאנשים דיברו שטויות. יש מקרים שהם ממש מסמרי שיער.
למשל?
לפני כמה ימים סיפרה לי מישהי שניגשה לגרפולוגית, שהציבה לעצמה שולחן בקניון, ונתנה לאנשים דו"חות במקום. בעיני זו ממש חוסר אחריות, זלזול בשם המקצוע, ניצול לשמו! אותה אישה באה אליי עם דמעות בעיניים. מסתבר, שאותה 'גרפולוגית' הסתכלה על כתב היד שלה, ואמרה לה שאבא שלה הולך למות! הבטחתי לה שאין שום אפשרות להגיד דבר כזה, גם אם אתה גאון בתחום. אלו דברים שמקוממים אותי! מהבחינה הזו הייתי מאוד רוצה שהנושא יקבל מעמד אקדמי, שאנשים יעברו מבחנים. אלה דיני נפשות! "
"כל כך משועבדים, שקשה להאמין"
יש לה, לחנה קורן, לקוחות 'מכורים', כאלה שלא ייקחו מחליפה למחלקת התה מבלי לבדוק את רמת היושר שלה במבדק גרפולוגי. ישנם כאלה, שעוברים מסקפטיות וחוסר אמון, להתמכרות טוטאלית.
"כל אלו שפונים אליי עם הסתייגות, ריחוק וספקנות- נעשים אח"כ כל כך משועבדים, שקשה להאמין! "- היא אומרת.
קרה שטעית בהערכת אישיותו של הנבדק?
"לא קרה מעולם שאמרנו על מישהו שהוא ישר, ואח"כ הוא נמצא גונב. לא יוצא שום דו"ח מהמכון מבלי שעבדו עליו 2-3 גרפולוגים".
ואם יש ביניהם חילוקי דעות?
"אז יש מלחמת עולם שלישית. לדוגמא, בדיקת מהירות כתב שהוא ביניים, היא מסובכת. אין בעיה לזהות כתב מהיר מאוד או כתב איטי . מה שבינתיים מהווה קושי. צריך למצוא לאיזה כיוון האדם נוטה יותר. אם אין תמימות דעים, התוצאות יכולות להיות סטיות תקן. לא יהיה מצב שבו אחד יטען שמדובר בקרימינל, והשני יטען שמדובר באדם ישר" .
זה לא 'יושב' על מצפונך, לפעמים, כשאדם לא התקבל לעבודה בגלל חוות הדעת הגרפולוגית שכתבת עליו?
" ראיון הוא כלי חמור יותר! אני זוכרת מקרה של בחור גאון, שבא לראיון בחברת הייטק כשהוא נועל כפכפים. החליטו לא לקבל אותו לעבודה, למרות הרקורד המרשים, בטענה שהוא מוזר. הוא הגיע לחברה אחרת, והיא נתנה לו צ'אנס שני. כתב היד שלו העיד עליו שהוא גאון, אלא שאין לומר לו לבוא לעבודה ב8:00 בבוקר, או לתת לו הרגשת מחנק. אותה חברה הייתה במצב קשה, ובעקבות ההחלטה להעסיק את הבחור, ניצלה. המסקנה- ראיון הוא כלי חשוב, אבל לא מספיק.
במקרה אחר, הגיע אליי מישהו שהיה מועמד פעמיים מטעם חברות שונות לתפקיד רגיש, בו יש חשיבות מיוחדת ליושר, ולא עבר בדיקת מהימנות. הוא יצא גבולי מבחינת יושר, ארבעה חודשים לאחר מכן יצר איתי אותו אדם קשר, הפעם בתור מעסיק, הוא הפנה אליי כתבי יד של מועמדות לתפקיד מזכירה. באמת הרבה יותר מתאים לו להיות הבוס של עצמו. את עצמו הוא לא ירמה והמצפון שלי נקי. אני לא מרגישה מזיקה לאנשים. אני באה ממקום של לתרום".
לטענת מעסיקים עמם שוחחתי, הכלי הגרפולוגי מקל הן עליהם והן על המועסק, בכך שהציפיות מזה האחרון הן יותר ריאליות. המעסיק יכול לדעת מה לצפות ממנו ("אני יודע שהוא לא טיפוס היזם, אז אני לא מתאכזב כשהוא לא יוזם"). בדרך זו נמנעים הרבה חיכוכים ואי נעימויות מיותרים לשני הצדדים.
מנהלת בכירה בארגון, הכולל כ-70 עובדים, סיפרה על אחת העובדות שלה, לפני שקיבלה אותה לעבודה, שלחה את כתב ידה לניתוח גרפולוגי. הדו"ח העלה, שמדובר בבחורה מאורגנת ומסודרת באופן מיוחד, אולם ביחסי אנוש היה לה ציון נמוך. נאמר עליה שהיא סגורה, קיצונית, ונעשית תוקפנית כשהיא חשופה לביקורת. אחרי תקופה של שנתיים בערך, מצב הדברים היה כזה, שלא היה אדם אחר בכל הארגון, שהסתדר עם אותה עובדת, למעט המנהלת שקיבלה אותה לעבודה. ההסבר לכך פשוט. מכיוון שאותה מנהלת הייתה היחידה שקראה את הדו"ח, היא הייתה מודעת לנקודות התורפה של העובדת, ונזהרה לא לפגוע בהן.
"הגרפולוגיה אינה קריטריון יחיד"
חנה תורן, מנהלת כוח ב"טבע" טוענת, כי ב"טבע" לא מקובל להשתמש בגרפולוגיה בבחירת עובדים, אולם במסגרת תפקידה הקודם במפעל "חוגלה", הרבתה להשתמש בכלי זה. "מתוך ההתנסות שלי אני יכולה לומר, שהיה בזה הרבה מאוד. כמובן, שזה תלוי בגרפולוג- עד כמה הוא מכיר את סביבת העבודה והאנשים בחברה. מצאתי בזה כלי מאוד נוח מבחינת הזמינות לגבי בחינת אופי של המועמד. אני מאמינה בזה מאוד, אבל רק ככלי עזר. לא נהגתי לקבל או לפסול מועמד לתפקיד רק על סמך הניתוח הגרפולוגי, הקפדתי לעשות אינטגרציה של הניתוח עם התרשמות מהראיון, המלצות וניסיון" . עידן בריל, מנהל השיווק בבית התכנה א.ב. מהנדסים, מספר: פעם לא האמנתי בזה בכלל, ואז נתקלתי בדבר שהדהים אותי. כשעבדתי ב"סינאל", מערכות איסוף נתונים, השתמשו באבחון גרפולוגי בקביעות. לגבי מועמד מסוים נאמר שהוא עבר טראומות של ארגון מחדש. אחרי שיחה איתו, הסתבר, שבשני מקומות העבודה הקודמים שלו ננקט "ארגון מחדש", שבעקבותיו הוא נפלט מהמערכת. הדבר קרה פעמיים, כאמור. מאז, הוא מחסידי השיטה. לא קרה עדיין שהתאכזב מתוצאות שקיבל, גם בבחירת העוזר האישי שלו נעזר במבדק גרפולוגי דגש על 'נעזר' ("זה רק כלי לקבלת חיזוקים, לא קריטריון יחיד להחלטה"). אחרי חודשיים, כשגילה במקרה את חוות הדעת במגירה, הופתע לגלות עד כמה היא נכונה ותואמת את המציאות.
"לי הכי חשובים האמינות והיושר האישי וגם יכולת עבודה בצוות. אלה אספקטים, שלא ניתן לדעת עליהם בדרך אחרת" הוא אומר.
"אז מה אם יש לי חתימה נוקשה"
משנת 1979 החלו לערוך מחקרים הבודקים את מידת ההתקפות של הגרפולוגיה. מחקרים אלו נעשו, ועדיין נעשים, במסגרות אקדמיות וצה"ליות. בכלל, לא ייתן להצביע על אחידות הממצאים. ישנם מחקרים, המורים על הצלחה רבה של המבחנים הגרפולוגיים בתיאור וניבוי אישיות של אדם. באחרים מסתמנת הצלחה בינונית בלבד, ויש מחקרים שממצאיהם שליליים, דהיינו- מפריכים את הטענה שהגרפולוגיה 'עובדת'.
עד כמה מעריכים הגרפולוגים עצמם את מהימנות הכלי שבידיהם?
"זה אחד הכלים המהימנים ביותר! " טוענת אסנת ידגר, "ככל שהאיטיות הנבדקת קיצונית יותר, הדיוק גבוה יותר, מניסיון אישי, ניתן להגיע לדיוק של למעלה מ – 90%" . "אין ספק, שהתקפות מהשטח היא 70-80 אחוז", קובע יגאל ורדי, ועם כל זאת, הם מודים, שיש ומתגלעים גם אי דיוקים. כשהנבדק לא שולט בשפת הכתיבה שלו (כשהשפה אינה בחזקת שפת אם), כשהוא עייף, כשהעט לא 'כותבת' כמו שצריך. בגלל ארטיפקטים (גורמים מפריעים) כגון אלה, מומלץ לבדוק לפחות 2 כתבי יד של אותו נבדק, וכך לראות אותו בשני אופני כתיבה. ואין לשכוח, כמובן את החתימה, שמכילה לכשעצמה אינפורמציה מאוד חשובה.
מספר עוז שרון, אחראי מכירות ב 'בזק זהב': "כשפניתי לחברת כוח אדם במסגרת חיפוש עבודה, התייעצתי עם גרפולוגית. היא גילתה סתירה בין כתב היד שלי ובין החתימה. לטענתה, למרות שהכתב העגלגל שלי מורה על פתיחות וחברתיות, פתיחות לרעיונות חדשים וכושר הסתגלות גבוה, יש לי חתימה נוקשה בעלת זוויות חדות, המעידה על עקשנות ועמידה על עקרונות".
נו, ואיך הייתה האבחנה וההבחנה שבה?
"בפירוש קולעת! הדברים שהיא אמרה התאימו לאופיי ואישיותי".
ו'עלית' גם על דברים חדשים, שלא ידעת על עצמך?
"כן, לדוגמא, אני מכיר את עצמי כאדם שאין לו חוש טכני. הגרפולוגית, לעומת זאת אמרה שיש אצלי סימנים לחוש טכני מפותח. אני לקחתי את הדברים שלה ברצינות , וזה גרם לי לחשוב על כיוונים, שקודם לא חשבתי עליהם".
"לא מורחת, לא מסתכנת"
"לא מזמן הייתי בטיול בנחל דן עם קבוצת אנשים. הסתובבה שם אשת מכירות יוצאת מגדר הרגיל, שהצליחה למכור לכולנו מנויים לשמורת הטבע. מיד לקחתי מנה כתב יד, כדי שתהיה לי דוגמא לכתב יד של איש מכירות טוב" , מספרת הגרפולוגית אסנת ידגר, "כשאתה רואה 100 כתבי יד של רואי חשבון ו-100 כתבי יד אחרים של עורכי דין, אתה מתחיל להבין שיש שיטה, יש משהו משותף. כדי להיות גרפולוג טוב חשוב הניסיון, לא חשוב כמה תיאוריות לומדים, עד שלא נחשפים לזה בפועל- לא יודעים. זה אומר גם הרבה לטעות בהתחלה, עד שצוברים ניסיון".
ומי צריך לספוג את זה? המעסיקים, שעל זקנם מתגלחים? הרי אין שום חוק, שקובע תקופת סטאז' לגרפולוג חסר ניסיון.
"כשמדובר בגרפולוג חסר ניסיון- הלקוחות לוקחים סיכון, אבל גם התעריפים סמליים בהתאם. גם היום, אחרי 10 שנים שאני עוסקת בתחום באופן מקצועי, לא הכל בטוח. אם יש סימן שאלה לגבי משהו בכתב היד, שניתן לי לבדיקה, אני מציינת את זה בדו"ח. לא מורחת, לא מתחמקת, לא מסתכנת. לפעמים, בבדיקת מהימנות כשאין סימנים ברורים, אני כותבת בפירוש: 'אין סימנים ברורים'. הרבה גרפולוגים חוששים לומר שהם לא בטוחים. מה הסכנה? הם קובעים לפעמים גורלות של אנשים, והם כותבים דברים, כביכול מתוך ביטחון מוחלט".
אם אותו כתב יד יוגש לשלושה גרפולוגים שונים, האם כולם יגיעו לאותן תוצאות?
תיאורטית, אם מדובר באנשי מקצוע טובים, חוות הדעת צריכה להיות זהה. אם הגרפולוגים שרלטנים- חוות הדעת יצאו שונות זו מזו, ואז יאמרו שהגרפולוגיה לא שווה כלום, ובעצם- הגרפולוגים לא! "
"אינטליגנציה אינה מבטיחה הצלחה"
ובזה לא תמה סכת הסיכונים. צריך לזכור שהניתוח הגרפולוגי הוא מבחן השלכתי. בתור שכזה, עלול המאבחן להשליך מהתכנים האישיים שלו על ניתוח התוצאות. גם אם זיהוי התכונות של הנבדק מדויק, הפרשנות שתנתן בדו"ח יכולה להיות שונה, בהתאם לעולם הערכי של המאבחן.
לדוגמא, תכונות כמו 'אימפולסיבי', 'נתון למצבי רוח'- מאבחן אחד יכול לפרש אותן כ'לא אחראי, ולא צפוי', ומאבחן אחר יכול לפרש אותן כתכונות המצביעות על אדם נמרץ, תוסס ומגוון. הפרשנות תלויה בערכים של המאבחן, וצריך לקחת את זה בחשבון. אחד הגרפולוגים שהתראיינו לכתבה זו, והעדיף להישאר בעילום שם, התוודה, כי הוא בעצמו נפל לפח זה.
"לי, באופן אישי", הוא אומר, " הכי חשובה האינטליגנציה של הנבדק". כך יצא, שנבדקים שאובחנו כלא אינטליגנטים באופן מיוחד, גם אם היו מאוד מוצלחים בתכונות אחרות שלהם, יצאו נפגעים מהדו"ח, וברוב המקרים נפסלו כראויים לתפקיד. היום ידוע, שאינטליגנציה לא מנבאת הצלחה בעבודה. מה שכן מנבא, הן תכונות אחרות, כמו: מוטיבציה, נחישות ויכולת התמדה. אדם פחות מבריק שמשקיע, יגיע להישגים גבוהים יותר מזה האינטליגנט והמוכשר, שאין לו מוטיבציה וכושר התמדה. מאז שגיתי את הנטייה הזו שלי, אני נזהר שלא לאבחן לפי הערכים שלי, אלא בצמוד להגדרת התפקיד מצד הלקוח".
ועוד יישום מעניין. אתי? לא בטוח. הגרפולוג יגאל ורדי יודע לספר על מניפולציה שבוצעה בהקשר לדיון עסקי רציני ביותר בשוויצריה ("מהגדולים בכלכלה העולמית"). במהלך משא ומתן, אחד הגורמים שרבט משהו על נייר. מישהו אחר, מהצד השני, דאג להעביר את הפיתקה בזמן אמיתי בפקס לת"א, וורדי נקרא לתת דו"ח על אותו אדם. הדו"ח, שנשלח במהירות חזרה לאולם הדיונים, נועד לאתר את נקודות התורפה של הגורם העסקי שמנגד, ולקדם את תהליך קבלת ההחלטות. וישנו יישום אחר, רווח יותר. הכוונה לבדיקת יושר. מספרת אסנת ידגר: "מרשת נעליים מסוימת פנו אליי בהקשר של פרשת גניבת סחורות מהמחסנים. הם חשדו באחד העובדים, אבל כדי שלא אהיה משוחדת, נתנו לי לבדיקה ארבעה כתבי יד. הבנאדם שאני הצבעתי עליו, לא היה מי שהם חשדו בו. בסוף הסתבר שזה באמת הוא. המשטרה 'עלתה' עליו.
"הגרפולוגיה מגיעה לסוף הדרך"
נראה שכתב היד הוא אוצר בלתי נדלה לגילויים על מה שמתחת לפני השטח. ככל שעובר הזמן, הולכת הגרפולוגיה ומשתרשת בעוד ועוד תחומים עסקיים. אבל, זה רק צד אחד של המטבע. מן הצד השני, מסתמנים כבר עתה רמזים לבאות. בעידן המחשבים, כשאנשים פחות ופחות כותבים בכתב יד לטובת ההדפסה במקלדת, מי ערב לגורל הענף שהתפתח סביב כתב היד האנושי?!
אפילו ה'כוהנת' הגדולה, חנה קורן, מושכת ידה מכתב ערבות: "יש לי ספק אם המדע הזה יישאר בעוד 50 שנה! ".
ממך לשמוע דברי כפירה כאלה?
"כפירה? לאו דווקא. זו מציאות! יש לי קצת חשש, שאנשים עוברים בקצב כל כך מהיר למחשבים. אני לא יודעת עוד כמה זמן אני יישאר על הפלאנטה הזו מה שנקרא כתב יד. כתב היד מהולך ונעלם. זו אפשרות שצריך להיערך לקראתה.
