קישור גרפולוגי – חיבור בין בני אדם בעזרת גרפולוגיה

חנה קורן

פורסם ב"נטו+": 11.2007

גרפולוגיה – מקצוע, שמאפשר "לעשות הבדל" בחיים של אנשים, בתקופות התלבטות בבחירת האדם המתאים לתפקיד, בבחירת מקצוע וגם ככלי עזר לשופטים בנושא של השוואת מסמכים.

התחום בגרפולוגיה, שנחשפתי לו בשנים האחרונות, היה הייעוץ באמצעות הגרפולוגיה לאנשי עסקים. הייעוץ יכול להיעשות מרחוק ומביא בסופו של תהליך לתוצאות, אשר הן טובות לכל הנוגעים בדבר.

כתב היד הוא העט של המוח. היד אינה מסוגלת לכתוב אפילו אות אחת, ללא קבלת הפקודה של המוח; יש קשר הדוק וישיר בין השניים; והפקודות, הניתנות מן המוח לאצבעות, או לפעמים לפה או לרגל, מבוססות על אישיותו של הכותב.

הגרפולוגיה התפתחה מאוד בשנים האחרונות, ועדיין היא נמצאת בתהליך של מחקר, העמקה והתמחות. כפי שבעבר, רופא המשפחה ידע את הכול, הרי היה זה ידע מוגבל בתחומים רבים, והרופא עסק ברפואה פנימית, ברפואת ילדים, ברפואת שיניים, בגינקולוגיה ובכירורגיה. לא היו התמחויות, וכל הרופאים עסקו בכל התחומים.

היום, כל רופא חייב לעבור התמחות ולעתים קרובות עליו לעבור תת-התמחות. ניקח, לדוגמה, את רופאי השיניים: היום יש להם מומחים לכל תת-תחום: מומחה להשתלות, לאורתודנטיה, לסתימות, לשורש, לניתוחי חניכיים, ועוד ועוד …

כך גם חל השינוי במשך שלושת העשורים האחרונים, בתחום הגרפולוגיה. ככל שנתבקשתי יותר לתת כיוון במשא ומתן, כך נוכחתי שלמעשה, כולנו מנהלים משא ומתן כל היום וברוב היום:

• לאן לצאת לבלות
• לאיזה זוג הורים לנסוע השבת.
• באיזה ערוץ לצפות בטלביזיה(הוויכוח המוכר על השלט…).
• להכין שיעורים, מתי ואיפה.
• לתלות את הכביסה.
• להוריד את הזבל.
• ללכת למכולת.
• להפסיק לעשן.

כל אלה, ועוד הרבה לפני שהגענו למפגש הטעון עם השותף, עם המוכר, הקונה, הבוס, או עם העובד…

כולנו מנהלים משא ומתן עם עצמנו, מתלבטים, מתווכחים, ואפילו גם רבים עם עצמנו…

משא ומתן עלול להיות מתיש, מייאש וקשה מנשוא. חלק בלתי מבוטל מן המעורבים בו נוטשים את המערכה בכעס רב, באכזבה ועם תחושות קשות של האשמה, של אכזבה, או של הרגשת כישלון.

והנה גיליתי, כי בעזרת הגרפולוגיה אנחנו יכולים להגיע מידית למוקד המדויק של חילוקי הדעות ולאותו חלק באישיות של אחד ממנהלי המשא ומתן, שמעכב את התהליך. התהליך יכול להפוך לעתים קרובות לאירוע חד-פעמי. אירוע, שבו ייצאו כולם מרוצים ועם תחושת סיפוק והישג.

אני מתייחסת למי שפונה אלי, אם לא כולם פונים יחד, בתור זה שצריך לעשות את השינוי. הצד השני הוא "נתון", שאין מנסים לשנות אותו. רק מי שנטל את האחריות על עצמו ופנה לייעוץ, הוא גם זה שיקבל את הנתונים ואתו נבדוק, מה הוא יכול לעשות להצלחת המשא ומתן.

אותו נועץ צריך להבין תהילה, שמדובר שהעסקה חייבת להיות "WIN-
WIN". הוא חייב לצאת מתוך נקודת הנחה, שהעסקה או כל משא ומתן אחר חייבים להיות לטובת כולם.

גרפולוגיה יכולה לעזור בתהליך של משא ומתן, לא רק ככלי אבחוני, אלא ובעיקר גם ככלי, שמסוגל למקד במדויק את התהליך בין שני אנשים או יותר. שיטה זו מנבאת, למעשה, התנהגות, נקודות תורפה, מניעים ורגישויות אצל הנפשות הפועלות, ומכאן ניתן הייעוץ הנקודתי והממוקד לאופן התפתחות התהליך.

לפני כמה שנים פנה אלי איש עסקים, אשר היה מעורב בעסקים רב-לאומיים. אותו האדם נקלע למבוי סתום עם אדם אחר בתפקיד מקביל. העסקה הייתה חשובה לכולם ועלתה על שרטון, לאחר משא ומתן במשך כמעט שנתיים.

מהתבוננות בכתב ידו של איש העסקים המקביל מצאתי, כי החוש המשפחתי שלו הוא הדבר החשוב ביותר בחייו.

התברר שהוא נישא בגיל מבוגר יחסית, שיש לו שלושה ילדים קטנים והוא נוטה לעזוב הכול, כדי להגיע הביתה בזמן וכדי לראותם – לפני שהם הולכים לישון. כמו כן התברר, שהוא עצמו גדל ללא אב ובתנאים קשים, והוא רגיש מאוד לנושא המשפחתי. הלקוח שלי אישר מיד ואף הביא את ההסבר לכך, רק שהוא לא חשב "להשתמש" בעובדה זו כנקודת תורפה.

הצעתי ללקוח שלי לארגן מפגש עם המשפחות וללא עניבות. המפגש אורגן ביום העצמאות, כשבועיים מאוחר יותר. הלקוח שלי הזמין את האדם השני ליום העצמאות כמה ימים מאוחר יותר. למזלו, ההוא הסכים. הם לחצו ידיים מעל המנגל בגינה, והעסקה נסגרה.

הגיעה אליי לקוחה ותיקה שלי מלונדון. קבענו את הפגישה הזאת לפני כחודש. בינתיים, היא אספה את כתבי היד של כל העובדים במשרדה וביקשה ייעוץ מתוך הרגשה, שהיא מאבדת שליטה.

היא הייתה מיואשת, הגיעה עייפה מאוד למשרדי, מותשת והרגישה "אבודה". מאחר שאנחנו עזרנו לה למיין את העובדים, הרגשתי חובה לעזור לה לצאת מן הסבך שאליו נקלעה.

עברתי על כל כתבי היד שהביאה, ולא מצאתי בעיות מיוחדות אצל מישהו מן העובדים. ביקשתי שגם היא תכתוב שוב, והיא הסכימה בקלות.

הצצה ראשונה על כתב היד שלה גילתה, שהיא מתוסכלת, פוחדת, שחוקה, מתוחה מאוד, ולחוצה מאוד מאוד. שאלתי אותה, מה קרה במשרדה בתקופה האחרונה, שכל כך השפיע עליה לרעה והיא סיפרה, שהיא מרגישה וכל העובדים חשים גם הם, כי אחד מן העובדים מנסה להשתלט עליה ולנהל את המשרד, שהוא עסקה הפרטי ושגם מצליח מאוד. היא הקימה במו ידיה את העסק לפני שני עשורי שנים, והיא הובילה אותו להיות הראשון בתחומו.

ואז,תוך כדי שיחה, היא אמרה: "כשאני חוזרת ללונדון, אני חייבת להזהיר אותו לפני כולם !!"

טון הדיבור שלה עלה עם כל מילה שיצאה מפיה.
"למה?" שאלתי, בטון שקט ומאופק במיוחד.
"כדי שכולם ישמעו", ענתה בקול צווחני עוד יותר.

"למה?" שאלתי שוב, והפעם כמעט בלחש… במכוון, כדי שתוכל לשמוע את עצמה ואת הטונים, שהיא הגיעה אליהם.

"ok" – היא אמרה…: "you have made your point", ופרצה בצחוק של הקלה.

היא הבינה, שאין שום ערך ב"להראות להם"… הבינה, שזה מיותר ולא יקדם אותה לשום מקום.

לאחר שיחה, שנמשכה כחצי שעה נוספת, היא הגיעה למסקנה שעליה לתת סיכוי לאותו אדם, ולתת לו לנהל את אותו החלק מן העסק, שהוא השתוקק כל כך לנהל. היא הייתה כה עסוקה בחרדותיה, שהוא מנסה ל"רשת" את מקומה עד שלא יכלה להקשיב לו.

כל מה שהוא רצה – שיתנו לו הזדמנות להוכיח את עצמו. היא הבינה, שחסמה בפניו את האפשרות להתפתח, וכך נוצרו המתח והתסכול של שניהם. תופעה זו העכירה את האווירה בין כל עובדי המשרד.

כתב יד אחר הגיע אליי מאיש עסקים, שלא הצליח להבין את השותף שלו בעסק משגשג. הבעיה הייתה רק בינם לבין עצמם, אך בעיה זו גרמה לחיכוכים רבים, למתח ול"רעשים" במערכת.

כמה שהם לא דיברו, כמה שהם לא ניסו את כל אמצעי התקשורת ביניהם, שיחותיהם היו כמו שני מכשירי רדיו פתוחים. הצעתי ללקוח שלי לנסות להפסיק להבין אותו.

"תסתכל על כתב היד שלו", אמרתי לו, "ושיסתכל בעצמו על כתב ידו". (ראה דוגמה מס' 1 )

לכותב הזה לא אכפת, אם מבינים אותו, אם לאו. אולי הוא אפילו מעדיף, שלא להיות מובן; שיישאר ספק, חוסר ודאות.

הצעתי טכניקה פשוטה מאוד; שהבלתי קריא מדווח לו שישאל: אתה מתכוון כך וכך? או כך וכך ?

לאחר תרגול קצר, השיטה עבדה, המריבות פחתו והתקשורת השתפרה ללא היכר.

בין לקוחותיי בלונדון יש חברה גדולה, שבראשה עומדת אישה מדהימה. (ראה דוגמה כוס' 2)

היתרון שלה על פני רוב האנגלים היסודיים והמעט איטיים הוא זריזותה המדהימה. היא מהירת חשיבה במיוחד, ושימו לב איך היא מחברת בין מילים. במקרה זה, תופעה זו מלמדת על אסוציאציות מהירות, על יכולת לחבר בין דברים – גם אם אין ביניהם קשר, לכאורה… היא כבר מוצאת את ההקשרים…

במקביל, אין לה סבלנות לתהליכים איטיים, לאנשים שמדברים לאט, והיא נוטה לאבד סבלנות נוכח עיכובים,סחבת, או בירוקרטיה.
והנה המציאות הפגישה אותה עם האיש האיטי ביותר: הודי, כפייתי, זהיר, אינו מבחין בין עיקר לטפל (ראה דוגמה מס' 3), אבל היא זקוקה לו. יש לו כישורים, שהיא זקוקה להם ובעיקר, חוש אסתטי וכישרון אמנותי. כאשר היא העבירה לי את כתב ידו הבנתי, שאין סיכוי ששני אלה יתקשרו; הם מדברים בתדרים שונים לחלוטין.
המלצתי לה להאציל סמכות (מה גם שהיה לה קשה, שכן עד שהיא הסבירה – הייתה יכולה לעשות זאת בעצמה…) ולהעביר לסגן שלה את ניהול המשא ומתן עם ההודי.

הסברתי לה שהיא לא תשתנה, ההודי לא ישתנה ואין להם סיכוי להיפגש על תדר משותף בדיון, כמו שמטוסים מסוג דאון וקונקורד אינם מסוגלים לטוס יחד. ההצלחה הייתה בטוחה מן הרגע, שהיא יצאה מן התמונה.

תארו לעצמכם את השניים האלה (ראה דוגמה מס' 4) מנסים לקיים דיאלוג כלשהו. הכתב הקטן והצפוף עד לידי מחנק, פועל ומגיב באיטיות. הוא כפייתי, חרד, מכווץ, ומופנם קיצוני. הוא זקוק לתחום קטן, מוגדר היטב וללא שינויים או הפתעות.

לעומתו, הכתב השני הוא גדול, מהיר, טבעי, זורם וזקוק לפרויקטים ראוותניים, גדולים ובולטים.

החיבור העסקי שביניהם יכול להוליד הרבה קשיים, עימותים וקושי למצוא מכנה משותף. עם זאת, אם הם יקבלו את הייעוץ, אחד יהיה כמו "שר הפנים" (זה עם הכתב הקטן, כמובן), והשני יהיה "שר החוץ", כאשר יש הפרדה דיכוטומית בין התחומים, שההתקשרות ביניהם יכולה להניב תוצאות, שרק הפכים מן הסוג הזה יכולים להניב.

דוגמאות של כתבי יד