חנה קורן, גרפולוגית, מציגה: שרבוטים שנעשו במהלך ישיבות. מה זה אומר על המשרבט
משהו משהו – מאת הראלה סטוצקי-באר
פורסם ב'מעריב': בדצמבר 2005
מה שאתם מציירים (ומה שזה אומר עליכם)
חנה קורן, גרפולוגית, לא בוחנת רק את כתב היד של האדם, אלא גם את השרבוטים שהוא מצייר במהלך הישיבות. השרבוט אינו מאפשר אמנם ניתוח אופי, אבל הוא בהחלט עשוי להעיד על מצב הרוח בו היה נתון המשרבט כשישב והקשיב. מנהל, שים לב: מהיום לא כדאי לזרוק את השרבוטים בסוף כל ישיבה. עדיף לאסוף אותם, ולבדוק בעזרתם מה הרגישו העובדים שלך בזמן שאתה דיברת.
זה קורה למרביתנו כשאנחנו צריכים ריכוז גבוה- בזמן שיחת טלפון, הרצאה, בעת ניהול משא ומתן או פרזנטציה, ובאופן כללי- כאשר מישהו מדבר ואנחנו צריכים לשבת בשקט ולהקשיב. אז אנחנו משרבטים. פתאום העט או העיפרון מתעוררים לחיים משל עצמם ומתחילים לנוע על הדף, יש מי שנהנה מהשרבוט, יש מי שעושה זאת מבלי משים. יש שרבוטים קטנים ויש שרבוטים גדולים, המשתרעים על דף שלם. יש בהם מושחרים ויש עדינים, יש שנראים כמו ציור מושקע, ויש הנראים כמו קשקוש חסר משמעות. בקיצור, יש מכל המינים והסוגים. וכשנגמרת הישיבה- או שיחת הטלפון- אנחנו ברוב המקרים לוקחים את הדף המשורבט וזורקים אותו לפח, כאילו היה אשפה.
מבחינתה של חנה קורן, גרפולוגית הפועלת בארץ ובעולם, זו טעות. השרבוט, עבורה , הוא אמצעי נוסף להבנת הנפש. "זהו כלי מאוד אינטואיטיבי". היא אומרת, "שקצת כמו חלום, נושא מערכת סמלים. חלקם ברורים וקלים לפענוח וחלקם מעורפלים ומוסתרים יותר". ואף שהשרבוט מוערך באותו אופן שבו מעריכים כתב יד ועל-פי אותם הסימנים- מבנה הקו, תנועות, זוויות, עגלגלות, מהירות וכד'- הוא נבחן בחוקים אחרים לגמרי. כי, כמו שמסבירה קורן, בשונה מחוקי הכתיבה שמלמדים אותנו כבר בכיתה א'- איך ואיפה להניח את העט על הנייר, איך ומאיזה כיוון לכתוב כל אות, כמה רווחים להשאיר וכו'- שלפיהם נבדקת הסטייה, לשרבוט אין תקן. כלומר, אין לו חוקים.
קורן: " בשרבוט כל אחד יכול ורשאי להניח את העט או העיפרון בכל מקום שירצה, ולהוציא מקצהו כל יצירה, בלי כללים. המרכיב הקרוב ביותר אליו הוא החתימה, שגם לה אין תקן". זו הסיבה, היא אומרת, ששרבוט הוא כלי עזר נוסף, בעל משקל סגולי לא גבוה אומנם , אך כזה המאפשר גם למי שלא מכיר את מקצוע הגרפולוגיה ולא מודע לחוקי הכתב, להיעזר בו כדי להכיר אנשים, להגיע אליהם, להבין אותם ולשפר סיטואציות.
בשנת 1976 הקימה חנה קורן בחיפה את מכון הגרפולוגיה שלה. היום יש לה סניפים בתל-אביב, לונדון וקפריסין, ומלבד הגשת חוות דעת משפטיות לבתי משפט והעברת קורסים במכון, עיקר עבודתה הוא ייעוץ לקבלת עובדים חדשים וקידומם של עובדים ותיקים. עם לקוחותיה נמנים משרדי ממשלה, תעשיות ביטחוניות, קונצרנים, חברות מסחריות וחברות פרטיות. בין הלקוחות המשתמשים בשירותי הגרפולוגיה שלה באופן קבוע מצויים בנקים גדולים, מרכזי השקעות, משרדי עורכי-דין, רואי חשבון, משרדי חקירות, חברות בטוח ועוד.. "ישנו כמובן המיון הראשוני, הנעשה על-פי קורות חיים שכותב המועמד בכתב ידו. בכך הוא חוסך הרבה מאוד זמן ואנרגיה. אבל חשוב לומר כי מעבר לכך, הדו"ח לא רק קובע אם רצוי לקבל אדם לתפקיד כלשהו או לקדם אותו, אלא הוא גם מתייחס לתכונותיו של המועמד, וכך עוזר להבין אותו טוב יותר ולדעת איך להניע אותו במקום להתעצבן או לרדת עליו". שרבוט, אומרת קורן, אינו חלק מהדו"ח, כי על-פי רוב השרבוט מעיד פחות על האישיות ויותר על המצב הרגעי, "אבל כשרוצים לדעת באיזה "סטייט אוף מיינד" נמצא הלקוח, או המועמד או השותף, ברגע נתון, שווה להעיף מבט על שרבוטיו".
העפנו יחד עם חנה קורן מבט על 14 שרבוטים, והנה פרוט חוות הדעת שלה:
שרבוט מס' 1
כסף מאוד חשוב למשרבט הזה וצריך להגיע איתו לנתונים חומריים. מאידך, הקווים הקטנים, הרבים והמסודרים, מעידים על כך שיש לו סבלנות אין קץ. לכן לא כדאי לעשות איתו קיצורי דרך. למרות שהוא מתייחס לפרטי פרטים הוא מאוד אסתטי, נקי וענייני. מומלץ ללכת איתו בקצב איטי, שלב אחר שלב, ולהראות לו את התוצאה הסופית. בכסף.
שרבוט מס' 2
משרבט זה מרגיש כלוא ועצבני. מעידים על כך הפסים והקווים העצבניים והכועסים שלו. בשלב זה מומלץ לא להמשיך במו"מ או בדיון ולעשות הפסקת קפה, כי הוא מרגיש שכולאים אותו.
שרבוט מס' 3
למשרבט זה מתנגן עכשיו משהו בראש. כדי לפתוח את ליבו כדאי לדבר איתו על מוסיקה.
שרבוט מס' 4
"כאן אין כבר עם מי לדבר, כל המשך כמוהו כטיפוס על קירות חלקים. עזבו אותו" קובעת קורן ואומרת שהאיש שישב בדיון ושרבט את הציור הזה מרגיש שבלול, סגור, חיוור, מתאייד, מתפוגג, הולך ונעלם.
שרבוט מס' 5
עם המשרבט הזה דברו שקלים, דולרים, פאונדים, אירו- ובקיצור כסף. שום דבר אחר לא מעניין אותו והוא לא יענה לשום נושא שאיננו כסף.
שרבוט מס' 6
גם משרבט זה נראה אובססיבי בעניין כסף. על כך מעידים פנקסים על גבי פנקסים, שבכולם משורבט כסף בצורה שיטתית, אחידה ועם מרווחים אחידים בין סימן כסף אחד למשנהו.
שרבוט מס' 7
השרבוט מתאר מצב של אדם במהלך מו"מ: בהתחלה מצויר מלבן, שפירושו: אני לבד. אחר-כך הוא יצר את האות T שמסמנת התחברות למי שישב מולו. "הקווים החזקים הם רגע של משבר. הוא עדין מחובר ליושב מולו, אבל לא נוח לו", אומרת קורן. בהמשך משורבטים שני קווים, אחד דק ואחד עבה. הם אמנם סמוכים זה לזה, אך אינם שווי כוח, לבסוף משורבטת פירמידה, שמשמעותה ש"התינוק נולד" – כלומר, יצא משהו מהעסקה.
שרבוט מס' 8
קשה אולי לראות, אך הפרחים עשויים נקודות זעירות. קורן: "אנשים שהשרבוט שלהם עשוי נקודות-נקודות הם על-פי רוב אנשים זהירים שאסור לזרז אותם, להציג להם משפטי 'או-או ולהציב להם אולטימאטום. הם מתקדמים עקב בצד אגודל וכובשים כל נקודה בנפרד. אם מתחברים לקצב שלהם, אפשר להפיק מהם המון".
שרבוט מס' 9
משרבט זה חש שהוא במבוך והולך לאיבוד, אך מחפש את הדרך החוצה בעצמו, זה אדם שצריך לעשות את הדברים לבד. שרבוט זה מזכיר משחקים בנוסח ' איקס-מיקס דריקס' והוא מעיד על אדם תחרותי, שאפתן, שמשחק על מנת לנצח ובעל דחף חזק להוכיח את עצמו. לאנשים כאלה חשוב לתת הרגשה שהם מנצחים ושהחליטו לבד. הדרך היא ל"שחק" איתם יחד ולשתף איתם פעולה. בשום אופן לא להשפיל אותם.
שרבוט מס' 10
המשרבט הזה משתעשע. הוא מחוץ לעניין, לא נכנס אליו, לא מעורב בו ואין לו כוונות רציניות.
שרבוט מס' 11
האיש חולם על החופשה הבאה. הוא נמצא במקום נעים ופסטורלי.
שרבוט מס' 12
חבל על המאמץ, כי ממש לא מעניין את המשרבט מה אומרים.
שרבוט מס' 13
כנ"ל. למשרבטי 10-13 עדיף להניח ולא להמשיך איתם במו"מ או בראיון. אולי בפעם אחרת.
שרבוט מס' 14
לא מתאים לסגור היום עסקאות עם המשרבטת הזאת. למרות שבהתחלה היא ניסתה להכניס את עצמה למסגרת (הקווים העליונים), האהבה מהר מאוד השתלטה עליה והיא איבדה קשר עם הכאן ועכשיו. למעשה, היא מרחפת באיזשהו מקום אחר ועסוקה באהבה שלה בחלומות בהקיץ.
והנה עוד ארבע תובנות על הנושא:
- שרבוטים מאוד עמוסים מעידים בדרך כלל על כך שהאנרגיה של המשרבט נמצאת במקום אחר.
- השחרת אותיות היא לעיתים ביטוי של שעמום וחוסר משמעת, אך התופעה יכולה גם להצביע על דאגה, חוסר בטחון עצמי, מתח, ולעיתים אף על כפייתיות וחוסר אמון של האדם בעצמו.
- אם לחץ הכתיבה של השרבוט הוא חזק, הדבר יכול להביע אנרגטיות, פעלתנות ולעיתים תוקפנות. לחץ בינוני מצביע על אישיות מאוזנת בדרך כלל. לחץ קל יכול להעיד על רגישות, עדינות, רוחניות ולעיתים על שטחיות. לחץ לא סדיר יכול להצביע על אנרגיה לא לגמרי מווסתת, חוסר יציבות, שינויים תכופים במצב הרוח, חוסר מנוחה וחוסר סבלנות.
- מיקום השרבוט על הדף, גם הוא חשוב. שרבוט במרכז יעיד על מוחצנות, צורך בתשומת לב, רגישות לפרטיות וצורך במרחב, בצד שמאל- המשרבט מונחה על ידי העבר, מצייר את העבר, יש בו חששות, רגישות ופחד מחשיפה. למעלה- התלהבות, רוחניות וגישה לא לגמרי מעשית, למטה – גישה מעשית וביקורתית, אך לעיתים גם דיכאון.
כאמור לעיל, השרבוט מראה פחות על האישיות ועל תכונות כמו יוזמה, אינטליגנציה, חושים מסחריים וכד', ויותר על המצב הרגעי. קורן: " אדם שיושב מול משרבט מקבל בעצם הצצה אל התת מודע ויכול ללמוד ממנו, בין השאר על נקודות תורפה או חולשות שהמשרבט רוצה להסתיר". למשל- אקדחים וכלי נשק יכולים להעיד ע תוקפנות עצורה, גם אם הדבר לא ניכר על פני המשרבט, סירות ומכוניות מצביעות על יצר נוודות, צורך בטיול או חופשה, צורות גיאומטריות- משולשים, ריבועים וכד', – עשויות להעיד על מוח מאורגן, תהליכי חשיבה ברורים, תכנון קפדני של כל צעד, יעילות, תכליתיות, כושר ריכוז, יכולת להתעמק, גישה מעשית ופרקטית, לצד (לפעמים) רגישות נמוכה, רגשנות מוגבלת וקושי להתלהב בקלות, חיצים וסולמות מלמדים על שאפתנות רבה, דחף חזק של האדם להוכיח את עצמו, מטרה שלדעתו מקדשת את האמצעים, לצד חוסר סבלנות לתהליכים ממושכים ושאיפה להגיע למטרה בדרך הקצרה. אנשים השומרים על דיאטה ישרבטו בדרך כלל נושאים הקשורים לאכול, ואילו ציור מחסומים מעיד על-פי רוב על תחושת מחנק.
ומשפט סיכום של חנה קורן: "שרבוט הוא למעשה טיפ בין-אישי מאוד חשוב. מנהל שבאמת רוצה לראות את עובדיו, יכול להשתמש בתבונה בשרבוטים שהוא רואה".
