מכון לגרפולוגיה חנה קורן • 04-8551180077-4244450

כְּתַב הַיָּד שֶׁלָּנוּ מְיַצֵּג אוֹתָנוּ

כָּתְבָה: חַנָּה קוֹרֵן * אִייֵּר: עָמוֹס אלנבוגן

פורסם ב"עֵינַייִם": 1.2008

הַגְּרָפוֹלוֹגְיָה מְשַׁמֶּשֶׁת לְנִיתּוּחַ אופי וְאִישִׁיּוּת בְּאֶמְצָעוּת כתב היד. המילה "גְּרָפוֹלוֹגְיָה" נוצרה משתי מילים יְוָונִיּוֹת שֶׁמַּשְׁמָעוּתָן "תורת הכתב". כבר לִפְנֵי יותר מֵאַלְפַּיִם שנה הִתְייַחֵס הַפִילוֹסוֹף הַסִּינִי הַגָּדוֹל קונפוציוס לַהֶבְדֵּלִים בכתב היד ואמר: "הִזָּהֵר לְךָ מִפְּנֵי אדם שֶׁכְּתָב ידו כְּקִנָּהּ סוּף בָּרוּחַ". קונפוציוס דיבר על אנשים שֶׁכִּוּוּן האותיות שלהם שׁוֹנֶה מִמִּילָה לְמִילָה וּמֵאוֹת לאות, כמו קְנֵה סוּף הנע עִם הרוח. קונפוציוס יָדַע לְקַשֵּׁר בין אנשים לא יַצִּיבִים לבין כתב ידם: אנשים לא יַצִּיבִים מְשַׁנִּים אֶת דַּעְתָּם כל הזמן וְאִי אפשר לסמוך עליהם, ועל כן גם כתב ידם מְשַׁנֶּה כל הַזְּמַן אֶת כִּיווּנוֹ.

כתב היד הוא תוצאה של תַּהֲלִיךְ: תְּחִילַּת הַתַּהֲלִיךְ בִּפְקוּדָה של המוח לְמַעֲרֶכֶת הַשְּׁרִירִים, הַפְּקוּדָה מועברת דֶּרֶךְ מַעֲרֶכֶת הָעֲצַבִּים וּמַגִּיעָה אֶל הַיָּד הָאוֹחֶזֶת בָּעַט, וּבְסוֹפוֹ של דבר נעה היד וכותבת. היד כְּשֶׁלְּעַצְמָהּ אינה יכולה לִכְתֹּב ללא הַפְּקוּדָה הַמַּגִּיעָה אליה מן המוח. מִכָּאן שֶׁיֵּשׁ קֶשֶׁר הָדוּק בין המוח לִכְתָב היד.

הַפְּקוּדָה לכתוב היא גם הֶמְשֵׁךְ של תַּהֲלִיךְ אַחֵר: שֶׁל גִּיבּוּשׁ מחשבה או רעיון. הַכָּתוּב חוֹשֵׂף בְּאֶמְצָעוּת מילים מוּבָנוֹת לכול את הרעיון הגלוי. גְּרָפוֹלוֹג מְנוּסָה חוֹשֵׂף בְּאֶמְצָעוּת הַכְּתָב אֶת מה שֶׁנִּסְתָּר מִן הָעַיִן: אֶת הַתְּחוּשׁוֹת של הכותב, אֶת הָאוֹפֶן שֶׁבּוֹ הוא תופס אֶת עצמו, אֶת נקודת החוזק והחולשה שלו, אֶת הַמְּאַוִּים וְאֶת הַמַּעֲצוֹרִים. הַגְּרָפוֹלוֹג לומד מכתב היד כיצד חושב הכותב, כיצד הוא פּוֹעֵל, איך הוא מִסְתַּגֵּל לשינויים, מָהֵם כְּיִשּׁוּרָיו הַחֶבְרָתִיִּים, מהם תְּחוּמֵי הָעִניְיָן שלו ועוד פרטים רַבִּים.

הַגְּרָפוֹלוֹגְיָה מניחה שֶׁבְּאֶמְצָעוּת נִיתּוּחַ כתב היד אנו יְכוֹלִים לְהַכִּיר טוב יותר אֶת עַצְמֵנוּ: לְגַלּוֹת מהו המקצוע המתאים לנו, להבין מָהֵם דְּפוּסֵי הַהִתְנַהֲגוּת שֶׁמְּקַדְּמִים אותנו, ואולי חָשׁוּב מִכָּךְ־ מה מְעַכֵּב אותנו מִלְּהַצְלִיחַ.

לַגְּרָפוֹלוֹגְיָה תפקיד נוסף, שאינו מִתְבַּסֵּס על ניתוח אופי אֶלָּא על זיהוי חתימות: העובדה שֶׁלְּכֹל אדם כתב ייחודי מִתְבַּטֵּאת גם בחתימתו. לכן מִסְתַּייֵּעַ בֵּית משפט בַּגְּרָפוֹלוֹגִים לְאֵימוֹת חתימות על מִסְמָכִים הַחֲשׁוּדִים כִּמְזֻויָּפִים.

אִבְחוּן גְּרָפוֹלוֹגִי נַעֲשֶׂה על סְמַךְ הכתב כולו ולא לפי סימן אחד. כְּשֵׁם שרופא אֵינוֹ מְאַבְחֵן דַּלֶּקֶת ריאות רק על סְמַךְ החום הַגָּבוֹהַּ של הַחוֹלֶה, כך גם גְּרָפוֹלוֹג אַחֲרָאִי אֵינוֹ קובע שום תְּכוּנָה ללא בדיקת כל שְׁאַר הסימנים הַגְּרָפוֹלוֹגִים. כל סימן בִּכְתַב היד עָשׂוּי לְהַנְחוֹת אֶת הַגְּרָפוֹלוֹג להמשיך אֶת הַבְּדִיקָה בְּאוֹתוֹ כיוון, אך לְאַבְחָנָה מְדֻויֶּקֶת וּנְכוֹנָה נִדְרָשִׁים סימנים נוֹסָפִים.

תמיד חָשׁוּב לַגְּרָפוֹלוֹג לִרְאוֹת אֶת הַמִּכְלוֹל וּלְהִתְמַקֵּד לא רק בָּאוֹתִיּוֹת אֶלָּא בַּדַּף כולו. עליו לִבְדֹּק גם אֶת הַשּׁוּלִיִּים, את הָרְווָחִים בין המילים ובין האותיות, אֶת לַחַץ הַכְּתִיבָה וְאֶת גודל החתימה בְּיַחַס לגודל הכתב. עֲשָׂרוֹת רבות של סִימָנֵי כתב נִבְחָנִים בְּדַקְדְּקָנוּת עד לִקְבִיעַת תְּכוּנָה אחת.

כְּשֶׁהָיִיתִי נערה ו"הִתְאַהַבְתִּי" בַּגְּרָפוֹלוֹגְיָה ניִתַּחְתִּי כל כתב שֶׁרָאִיתִי. יום אחד אמרתי לַחֲבֵרָה בבית הספר שהיא על סַף מַשְׁבֵּר רִגְשִׁי, והיא אכן נפלה לְמַשְׁבֵּר רִגְשִׁי עמוק וכמעט הִתְמוֹטְטָה. אֲבָל המשבר פָּרַץ בגלל המילים שאני אמרתי לה! הִרְגַּשְׁתִּי נורא, וגם כעסו עלי. מֵאָז לָמַדְתִּי עד כמה צריך לְהִיזָּהֵר כְּשֶׁמְּנַתְּחִים כִּתְבֵי יד וּמוֹסְרִים את חוות הדעת לַנִּבְדָּק.

צִיפִּי שָׁבִיט

כתב יד שֶׁמְּמַלֵּא אֶת כל הדף יָכוֹל לְלַמֵּד כמה דברים, אבל אצל צִיפִּי שָׁבִיט אֵין סָפֵק מה הוא מַרְאֶה: זֶהוּ כתב יד של מי שֶׁמְּפַטְפֵּט לְלֹא הֶרֶף. היא מְחַבֶּרֶת בין האותיות, והכתיבה שלה מְמַלֵּאת אֶת כל הדף בְּדִיּוּק כמו שהיא נוֹכַחַת על הבמה. אי אפשר לְהִתְעַלֵּם מִמֶּנָּה. כתב מהיר וזורם שֶׁיֵּשׁ בו קִשּׁוּרִים בין הָאוֹתִיּוֹת וּמִרְוָחִים קטנים יחסית בין המילים מְלַמֵּד על כותב מָלֵא מֶרֶץ וַחֲסַר מְנוּחָה, הַחַיָּב לִהְיוֹת בִּתְנוּעָה, לְהִתְקַדֵּם, לְהַבִּיעַ אֶת עַצְמוֹ. הוא מֵעִיד על אדם הַפּוֹעֵל מִתּוֹךְ שִׂמְחַת חיים, הִתְלַהֲבוּת וְגִישָׁה אוֹפְּטִימִית.

רוני סוּפֶּר סטאר

הַחֲתִימָה שלנו היא תְּכוּנַת הכתב היחידה שלא מְלַמְּדִים אותנו כיצד לכתוב אותה. אנחנו יכולים לְאַמֵּץ לְעַצְמֵנוּ כל חתימה, וּבְדֶרֶךְ כלל אנחנו מנסים כל מִינֵי עִצּוּבִים עד שאנחנו מוֹצְאִים את החתימה המתאימה לנו. אצל רוני אפשר לִרְאוֹת "בָּמָה עֲנָקִית": יש לה צורך עַז לְהוֹפִיעַ, והיא נֶהֱנֵית להיות על במות.

לִיאַת אחירון

בְּדֶרֶךְ כלל, כִּוּוּן הַכְּתִיבָה הַנּוֹטֶה ימינה מְשַׁקֵּף אִישִׁיּוֹת נְעִימָה וְחַבְרוּתִית. כתב ידה של לִיאַת נוֹטֶה ימינה, והוא אכן מְשַׁקֵּף אִישִׁיּוֹת טִבְעִית, זוֹרֶמֶת וְחִנָּנִית. לִיאַת קלילה וּסְפּוֹנְטָנִית, עֵרָנִית לַמִּתְרַחֵשׁ סְבִיבָה וּמְסֻגֶּלֶת לְשַׁתֵּף פעולה בְּצֶוֶת

 

 

 

כתבה בנושא גרפולוגיה - עיניים