זו שאלה משמעסיקה אותי הרבה שנים. בהיותי אופטימית חסרת תקנה, קשה לקבל את האמרה הזו. אבל המציאות טופחת על פני שוב ושוב.
כל כך הרבה רוע מסביב. אנשים נרצחים בגלל מקום חניה, מנהלים גונבים כלספי של לקוחות, נערים ובוגרים מתעללים בחיות… בנקים מתעללים בלקוחות שמבקשים משכנתא… בעליחם מכים או יותר גרוע רוצחים את נשותיהם… איך זה יכול להיות? איך מציאות כזאת מתקיימת עוד ועוד?
אולי האנשים לא רעים רק למדו להתנהג ככה? אולי הסביבה משפיעה אליהם? ואולי אלה הם היוצאים מהכלל שדוקא מוכיחים על הכלל?
חומר למחשבה.
תגובות
- אלעזר סגל:ממש לא !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!יש בחירה חופשית ואחריות אישית על דרכנו .המון אהבה , ברכה, אמפטיה סובבים אותנו , רובם אינם מקבלים כותרות
שבת שלום
אלעזר
- חבצלת בעיר:יצר האדם טוב מלידתו.עד נעוריו עוברות כמה שנים.אם בשנים הראשונות,התינוק קיבל סיפוק לכל צרכיו,
הוא יהייה ילד בוגר עם ערכים,
אם ,בתקופת ינקותו ,
גדל בבית שהחסיר ממנו
ופגע בו, לכשיגיע לנעוריו,
יפגע באחרים.
התחברי ,לטוב,
תראי טוב.
- חנה קורן: איזה יופי…. התגובות שלכם עושות "קומפרס" בלב..גם אני חושבת כמוכם ומגרשת את הרהורי הכפירה שתוקפים אותי לפעמים …כשאני רואה דברים שהמוח שלי מסרב לקבל כמציאות…
שבת נפלאה לכולם.