יש לי חברה מוזרה.
אני לא מבינה אותה..
לא את אופן ההתנהגות שלה
וגם לא מצליחה להבין מה המניע
שלה להתנהגות כזאת…
לפעמים אני מאד רוצה ללכת אליה הביתה
ולקרוא לה…
אבל אין לי מושג איפה היא גרה..
מצד אחד, כשהיא איתי ,היא מקסימה במיוחד,
מלאת חדוות יצירה, שופעת רעיונות,
יש לה כשר ביטוי מדהים,
היא מקורית, מתחברת אלי ומפרה אותי בלי סוף..
כל זה כשהיא איתי….
אבל היא לא תמיד שם בשבילי…
לפעמים אני קוראת לה,
מתחננת ממצב נואש של צורך בעזרתה..
בתמיכתה… והיא – כלום !
לא מגיבה.. לא עונה לי…
מתעלמת מקיומי…
לפעמים אני מאד עצובה,
לפעמים מתוסכלת ולפעמים גם כועסת עליה…
אבל היא חיה לה בעולם משלה ולא עונה לי….
דוקא כשאני כל כך זקוקה לה…
דוקא כשאני נמצאת במקום שאני לא יכולה לחשוב לבד,
כשאני זקוקה ליצירתיות שלה.. למילים.. דוקא אז היא נעלמת ??!!
היא, החברה המוזרה הזאת : המוזה…..
היי מוזה, טוב שבאת לכמה דקות לאפשר לי את הכתיבה הזאת…