אישה מנהלת מצליחה בחברת היי טק הגיעה מוקדם לטיסה. בדרכה לאולם ההמתנה של ה VIPקנתה לעצמה עיתון וחבילת עוגיות. היא התיישבה לה בכורסא והניחה את חפציה על השולחן הקטן לצידה. מהעבר השני של השולחן
הקטן התישב איש עסקים מהודר וגם בידיו עיתון.
הכינה לעצמה קפה וכל מה שרצתה היה לקרוא עיתון ולכרסם עוגיות עד העליה למטוס. היא פתחה את חבילת העוגיות ומשכה מתוכה עוגיה מתוקה. באותו רגע גם הגבר מהצד השני של השולחן לקח לעצמו עוגיה. האישה כעסה וחשבה: "איזו מין התנהגות?" במצב אחר היתה נותנת לו מנה על החוצפה …אבל בנסיבות האלה, רק אנשי עסקים ישבו שם בשקט עסוקים עם המגזינים והשתיה של עצמם, לא רצה לעורר מהומות, בלעה את הרוק ושתקה…
אחרי כמה דקות לקחה עוגיה נוספת וכל על כל עוגיה שלקחה גם הוא לקח לעצמו… חמתה בערה, היא קפצה את אגרופיה ונשכה את שפתה התחתונה… כשהגיעו לעוגיה האחרונה החליטה לא לקחת אותה ולראות מה יקרה. הגבר לצידה, לקח את העוגיה שבר לחצי, חייך, נתן לה חצי ולעצמו השאיר את החצי השני. היא קמה בכעס וצעדה לכיוון הצ`יק אין. רק כשתיישבה במחלקת העסקים הכניסה את היד לתיק ומצאה את חבילת העוגיות…. סגורה…. המטוס המריא… ואותה אישה לא מוצאת לעצמה מקום… האירוע לא יוצא לה מהראש, היא חשה חוסר אונים בעובדה שלא יכולה לתקן, להתנצל… לו רק יכולה היתה לסובב את הגלגל אחורה…. היא מרגישה עלובה נוכח רוחב ליבו של הזר שחלק איתה את העוגיות בלי שום רצון לקבל ממנה משהו בתמורה….והיא באנוכיותה כל כך כעסה עליו…. (שוכתב מאי-מייל שנשלח כבר כמה פעמים מסביב לעולם….)
תגובות
- עדיי
סיפור יפה עם מסר ברור…. אם האנשים היו קצת יותר אלטרואיסטיים ונתינתיים אין ספק שהעולם שלנו היה נראה אחרת.