מה עדיף להיות? רופא משפחה המתמצא ברפואה כללית ויודע מכל תחום או רופא מומחה לבוהן כף הרגל הימנית?
מה עדיף – גרפולוג או מומחה לבדיקת חתימות וכתבי יד על מסמכים החשודים כמזויפים?
פעם רופא היה רופא משפחה. כשמו כן היה – רופא של המשפחה. הוא מכיר את כל בני המשפחה, את מחלות הילדות של הילדים כמו גם את המחלות של המבוגרים והזקנים. אותו רופא ידע לילד, לנתח, לטפל בכל בעיה רפואית המתעוררת ואפילו לעקור שינים בשעת הצורך.
היום, יש רופא שינים שהוא מומחה לעקירות ויש אפילו רופא שינים מומחה לעקירות של ילדים בלבד.
גם גרפולוגים היו פעם גרפולוגים. היום יש מומחים לכל תחום וכל תת תחום וגם תת תת תחום.
מה זה אומר שאנחנו הגרפולוגים יודעים יותר על פחות? היום אנחנו מתמקצעים ויודעים יותר ויותר אבל בתחום צר בלבד.
האם אנחנו והרופאים ובכל שאר המקצועות הולכים ונעשים "נישיים" (מלשון נישה) יותר ויותר, יודעים היום פחות או יותר?
האם ההתמקצעות המיוחדת הזאת לא פוגמת בתמונה הכללית?
מסתבר שאנחנו יודעים יותר על פחות. יותר פרטים ונתונים על פחות תחומים.
לפני למעלה מ 400 שנה יצא דה קארט, פילוסוף ומתמטיקאי צרפתי, בהצהרה כי יש הפרדה מוחלטת בין הגוף והנפש.
דעתו של של דקארט היתה כי לחשוב, פירושו, להטיל ספק, ולחשוב משמעו להיות קיים. את מסקנתו הזו הביע באמרה המפורסמת "קוגיטו, ארגו סום" (אני חושב, משמע שאני קיים).
תחילה קבע דקארט, כי כל הידע שבידי האדם מושתת על יסוד רעוע וחובתו הראשונה של האדם היא להטיל ספק בכל דבר, שיש מקום להטיל ספק בו. העובדה היחידה, שלא היה יכול להטיל ספק בודאותה היא הספק עצמו.
האמירה שלו דה קארט בנושא הגוף והנפש גרמה לאנושות למאות שנים של אימוץ הגישה הזאת במיוחד על ידי רופאים, שרובם שאפו לנצח את המחלה עצמה תוך התעלמות מהאדם עצמו, להקל על הסימפטומים מבלי להתייחס לאדם ולנפשו כאחד…
רק בשנים האחרונות הרופאים מתחילים לפתח את הגישה ההוליסטית, את ההתייחסות לאדם כשלם ולא כסה"כ של מחלות או נתוני מעבדה.
בגרפולוגיה המדעית יש התייחסות לכתב כיחידה שלמה לפני הירידה לפרטים. באמצעות גרפולוגיה אנחנו לא אמורים לקבוע תכונה כזו או אחרת על פי סימן בודד. יש לראות את הכתב כמכלול.
כל מה שנותר זה להתייעץ עם המומחה ה"נישי" בשעת הצורך ועדיין לא לוותר על אלה הרואים מעבר לפרטים הקטנים, גם את התמונה הכללית. והכי חשוב לא להתפתות ללכת לשרלטנים שמגדירים את עצמם כגרפולוגים…