המחקר שערכתי בנושא גרפולוגיה ורוצחים הסדרתיים התחיל מטלפון בהול מלונדון. הזמינו אותי לעלות על המטוס הבאותו ערב ולהגיע למערכת טלויזיה בלי שאמרו לי על מה מדובר…
כל התיאומים נעשו עם אנשים שנשמעו היסטריים משהו, כולם שם היו לחוצים ורק אמרו לי שמדבר בסקופ של "פעם בחיים". ביקשו שאביא זכוכיות מגדלת ומיקרוסקופ והמתח עלה… היה לי קשה להרדם בטיסת הלילה של אותו יום והגעתי ללונדון ישר לחדר הישיבות של המערכת לחכות שהאנגלים יתעוררו ויספרו לי סוף סוף על מה מדובר. הגישו לי מחברת מרופטת מצופה בעור משופשף.
הכתב נראה ישן מאד, כתוב בציפורן ודהוי… לאחר שאמרתי כמה מילים על ההפרעות והבעיות המיניות של הכותב שיתפו אותי הסוד. מדובר היה על יומנים שהיו חשודים שנכתבו על ידי גק המרטש האמיתי שמעולם לא נתפס. היה זה יומן אשר נמצא בעלית גג בליברפול בזמן שיפוץ הבנין אחרי הרבה שנים.
היומן היה כתוב וחתום לכאורה ע"י ג'ק המרטש.
יומן זה הצית את התעניינותי בנושא הרוצחים הסדרתיים וכתבי היד שלהם מהאספקט הגרפולוגי כמובן.השקעתי ימים רבים של בדיקת כתב היד והשתמשתי בכל השיטות הגרפולוגיות המוכרות. אולם לא הצלחתי להגיע למסקנה חד משמעית לאחר שהייתי כבר כמעט משוכנעת כי היומן אכן שייך לרוצח הנודע, נשלחתי ל Public Record House לבחון מכתבים מה – Black Museum של הסקוטלנד יארד.
להפתעתי, גיליתי כי מתוך כ 400 מכתבים של אנשים ש"הודו" ברצח הפרוצות מאזור ה white chapel. היה ברור שהם אינם הרוצחים ועם זאת, רובם נראו כמו כתבי יד שאולי יכולים לשקף רוצחים. אולי, כי למרות שאספתי בינתים קרוב ל 100 כתבי יד של רוצחים סידרתיים לא מצאתי מכנה משותף גרפולוגי שממש מאפיין את כולם. עם זאת, סימנים רבים בכתבי היד נחשבים חריגים, מוזרים או מעוותים.
כתבי היד שבדקתי שם נראו מוזרים, חריגים, שונים מאד מכתב התקן. חלקם היו מרוחים בדם שנעשה חום כהה עם השנים, אחרים היו ענקיים כאלה, עם לחץ חורץ, כאילו רצו להפחיד… ואז, עם כל ההפתעה הבנתי שבכתב היד יכול גם להופיע "רוצח סדרתי שחי בפנטזיה". הסימנים בכתבי היד היו דומים בין הרוצחים הסדרתיים המוכרים כמו שבכתבי יד של אנשים שעברו תהליך של היפנוזה. כתב ידם משתנה לפני הגיל שאמרו שלהם, או לפי הדמות לתוכה "הכניסו" אותם.הבעיה שלרוב היה רק כתב אחד. ועם כתב יד אחד וללא כתבי יד מתקופות קודמות האבחנה של הפרעות נפשיות קשה הרבה יותר. על מנת שתוכלו להתאים להגדרה של ה – FBI של הרוצחים הסדרתיים תצטרכו לרצוח לפחות 4-3 פעמים, עם תקופת צינון בין לבין. הפסקה זו חייבת להיות לפחות 72 שעות או כמה שנים.
לקורבנות יש מאפיינים דומים, אך אין בניהם קשר. בין שיטות הביצוע מעשי הרצח יש מכנה משותף. המניע לרצח הסדרתי אינו כספי, אלא מיני או כפייתי בשל פנטזיות או חזיונות שווא. לרוב הרוצח הסדרתי סובל מפגם נפשי, הוא פסיכופט או בעל הפרעה נפשית בנושאי מין. הוא אינו נותן לעצמו דין וחשבון ולהתנהגותו אין קודים מוסריים. יש בניהם אכזריים במיוחד, הנהנים להרוג, ולפני ביצוע הרצח מאריכים את עינויי הקורבן. הם אינם מגלים רגשות אשמה או חרטה ולא רוצחים מתוך תחושת "השרדות". הכוונה היא לא למישהו שלוקח רובה ויורה בכל השכונה ולא מישהו שרוצח את שני המאהבים של אישתו באותו זמן, אלא למישהו שמתכנן את הרצח – לא מכיר את הקורבן ורוצח לשם הרצח עצמו.
העלנו את המחקר במלואו כפי שפורסם בקונגרס הגרפולוגים עם הדוגמאות של כתבי היד ל: http://www.annakoren.com/handwriting-analysis-of-serial-killers.html
להנאתכם….:)
תגובות
- kobi345:
מרתקמנסיוני עם היפנוזה", למדתי שלא ניתן ל"הכניס" דמות למהופנט, כפי שציינת,ברם, סיפור מאלף.שב"ש.
- חנה קורן:תודה חברים….וקובי, באשר להיפנוזה – נוכחתי בכמה וכמה "ניסויים בבני אדם" שכתבו תוך כדי היפנוזה וכתב ידם בהחלט השתנה…אם הייתי יכולה לסרוק לכאן דוגמאות – היית רואה גם. אבל זה נושא למאמר אחר…
שבת קסומה ושקטה…